ברק קלמנוביץ, בן 48, נשוי +2, הוא יליד נצרת עילית – כך הוא מתעקש לקרוא ליישוב הולדתו, למרות שכבר למעלה מ-15 שנה הוא לא מתגורר בה – אבל למרות שעזב את הצפון לטובת עבודתו בתפקידים ניהוליים בכירים ברשת ידיעות תקשורת ואחר כך ב-YNET, הוא ממשיך לאהוב את האזור ולפקוד את הוריו שמתגוררים בעיר, לפחות פעם בשבועיים.

בנוסף להיותו מנהל בכיר, ברק הוא אופנוען מושבע. הוא אוהב את עולם התקשורת, הפרסום והשיווק בו הפך לחלק מרכזי מן הנוף, אבל גם לא חושש לתת אבחנות חדות, ולפעמים כואבות, על העולם הזה שהוא כל כך אוהב.

בתוך הכאוס והפקקים של גוש דן, ברק מתגעגע למגורים בצפון. "אני מתגעגע לצפון הישן, כשנצרת עילית עוד היתה קטנה וכולם מכירים את כולם", הוא אומר.

ש: אז למה לא לחזור לעיר? אומרים שראש העיר עושה עבודה טובה שם…

ברק: "גם ההורים שלי וגם המשפחה שלי אומרים שעושים עבודה נפלאה, מבחוץ זה נראה מצויין, מבפנים אין לי מושג אבל בדיוק שבוע שבוע שעבר נפגשנו כל החברי ילדות ביחד שם, דווקא בעפולה, ואתה יודע מה? הנה זה דוגמה קלאסית אם הכל נפלא והכל טוב, כאילו למה אנחנו חבורה מאוד גדולה של 14 איש ואף אחד מהם לא גר בנצרת עילית היום. חלקם באיזור, עפולה, רמת ישי, הושעיה… זה אומר משהו, לא?".

הבן החורג של ידיעות אחרונות

ברק התחיל דווקא במקומוני העמק. בזמנו התפרסם מקומון, שכבר לא קיים כיום, בשם "כל העמק והגליל", וקלמנוביץ היה מנהל הפרסום שלו. באותה התקופה, המקומונים פרחו והפרסום בהם היה חזק מאוד. זה היה לפני עידן האינטרנט המסחרי והסמארטפונים.

ברק מספר כיצד התגלגל ממקומוני העמק, לאיזור המרכז ואז ל-YNET: "הגעתי ל'כל העמק והגליל', ממש הלכתי על זה והתחלתי להיות יועץ פרסום והתחלתי למכור מודעות, התחריתי בכם", הוא צוחק, "ואחרי איזה שנה וחצי שעשיתי הפסקה השתלבתי בידיעות תקשורת בעמק יזרעאל. ואחר כך קודמתי להיות במנהלת מחלקת מודעות צפון בידיעות תקשורת. התפקיד דרש ממני מה להיות מנהל מול כל משרדי פרסום שהיו משרדי פרסום בחיפה".

ש: ואיך התגלגלת לאיזור המרכז?

ברק: "אחרי שצברתי ניסיון של ניהול בידיעות תקשורת בצפון, הועברתי בתוך הרשת אחרי שנתיים שלוש לנהל את המקומון של פתח תקווה, שנקרא בשם המאוד מקורי 'המקומון', ואז קידמו אותי לעיתון 'במקום' של ראשון לציון. ב-2007 הגעתי לראשונה ל-YNET, שהיה אז 'הבן החורג' של ידיעות אחרונות".

נשאר בתוך הבית

ברק, עם חושים מסחריים חדים, מבין שהאתר החדש הוא אמנם 'בן חורג' של ידיעות אחרונות, אבל הוא צפוי להיות העמוד הראשי של התקשורת הישראלית בשנים הקרובות. הוא חש שהפרינט הולך לדעוך, והרגיש כבר אז כיצד תקציבים החלו לזרום אל הדיגיטל.

צריך לזכור שב-2007 פייסבוק בקושי נכחה בארץ, האייפון הראשון עוד לא היה נפוץ, וסמארטפונים לא היו בכל כיס כפי שהם היום. ועדיין, המקומונים באותה תקופה היו חזקים, ולא בדעיכה כמו היום.

ברק מנתח: "אל תשכח שבאותם ימים של 2007 לא היה בעצם תחליף תקשורתי למקומונים. לא היה סושיאל, הפלטפורמות עדיין לא התרוממו כמו היום ואת מה שהביאו המקומונים, קרי, ספורט מקומי, מוניציפלי, רכילות מקומית, אפילו רכילות – זה  היה תוכן שהיה מאוד קשה בעצם ללקט אותו או לקרוא אותו במקומות אחרים.

"העיתונות הארצית לא בדיוק סיקרה את זה, אז מה שנשאר זה רק העיתונות המקומית. נכון, כבר החלה התחילו שינויים בעולמות האלה של העיתונות. אין ספק אם פעם כבר יכולת כסף על עיתון, היה צריך לעבור לעשות אותו בחינם ולהתבסס רק על פרסומות".

ש: התוכן המסחרי בעיתונות היה משולב בעמודי המערכת באותה התקופה, לא?

ברק: באותה התקופה כמדומני כתוצאה מאיזושהי תביעה ייצוגית נגד נגד אחד האתרים על על אי סימון של תוכן שיווקי.התחיל תיק מאוד מאוד מאוד ארוך שהסתיים בשנים האחרונות, שהגיע עד היועץ המשפטי לממשלה. בסופו של דבר התיק הזה שבא כמו כל כמו תביעה ייצוגית, להשיג כמה שקלים, בסוף יפתח להגדרה כוללת של סימון וגילוי נאות של התוכן השיווקי בעיתונות הדיגיטלית, וזה משהו שגם השליך גם לעיתונות הטלוויזיונית או על המדיה ויזואלית, וגם לעיתונות הכתובה".

המעבר ל-YNET ואיך זה קשור לסטיב ג'ובס

ברק מספר על המעבר הלא שגרתי שלו, בסטנדרטים של אותם הימים, לאתר YNET: "מצד אחד הדיגיטל מתחיל לעלות, אבל עדיין העיתונות באופן פרדוקסלי, לעומת מה שקרה בעולם, העיתונות בישראל הייתה סופר חזקה, לפחות בשנים האלה עדיין. ובכל זאת אני מקבל את ההחלטה ב-2007 לקום לעשות את הסוויץ'. אני לקחתי את המנכ"ל שלי בתקשורת, שעד היום הוא גם חבר טוב, רענן ברטל, לדרינק, נתתי לו לשתות טוב ואמרתי לו תשמע 'אני רוצה, אני עוזב, אבל אני נשאר בתוך הבית, בתוך הקבוצה'.

"הצטרפתי למנטור שלי, זה שליווה אותי לכל אור חיי, זה אבי בן טל, הוא בדיוק קיבל חודש לפני זה לנהל את YNET אחרי שהוא היה מנכ"ל של לוח ידיעות אחרונות והצטרפתי אליו. אני התחלתי כמנהל מסחרי, עברתי להיות סמנכ"ל מכירות ושיווק.

"באיזשהו שלב שידיעות אחרונות איחדו בניינים ועברנו לראשון לציון, שם הפכתי להיות מי שניהל את כל הטרנספורמציה הדיגיטלית של כל הקבוצות, של כל הקבוצה. בשלב הזה אני כבר נכנסתי חזק בעולמות האלה של הדיגיטל וב-2020 אבי עזב הלך למנכ"ל את 'רשת', ואני תפסתי את מקומו כמנכ"ל YNET. זה היה בדיוק בקורונה התחילה בדיוק, בקיצור 'חגיגה'. וזהו. תוך כדי גם עשיתי תואר במשפטים".

ש: במה זה שונה, ניהול של אתר כמו YNET לעומת המקומונים?

ברק: "תראה, מצד אחד זה עובד אותו דבר פשוט על אותם עקרונות. על אותו מודלים, על אותם יחסים, פשוט רק בהיקף ארצי. אז אתה. עובד יותר קשה אבל אין ספק אבל זה הרבה הרבה יותר מרתק. אל תשכח שבשנה הזאת, וזה מה שהדליק לי את הנורה, תודה לסטיב ג'ובס ז"ל, יצא אייפון 1, ואז אני אמרתי ביני לבין עצמי משהו הולך לקרות פה. זה היה סוג של מהפכה די גדולה, כי פתאום זה כבר לא טלפון רק לשיחות, אלא טלפון שאתה יכול לקרוא בו ולשמוע בו.מי חשב על זה בכלל שזה יגיע למצב כזה שהיום 80%-90% מצריכת התוכן שלנו תתבצע במובייל?

"מאוד התאים לאופי השובב שלי"

המעבר הצריך התאמות, כולל להבנת הטכנולוגיה והיכולות שלה. כמובן שמה שהיה זמין אז, זו לא הטכנולוגיה הזמינה כיום.

ש: ראית לאן זה יכול להגיע כבר אז?

ברק: "אבל לא יודע, קיבלתי כנראה הארה מבורא עולם ואמרתי יאללה, יש פה איזשהו קטע ועשיתי את המעבר ואכן עברתי למשהו שעובד 24/7, משהו שעובד כל היום וכל הלילה. זה היה אז גוף תקשורת יחסית צעיר, דיגיטלי, שהיה סוג של בן חורג במשפחת ידיעות אחרונות, והוא כזה היה צעיר ומפריע ושובב, מה שמאוד התאים לאופי שלי. פתאום שאתה נכנס ויש באמת צוות מצויין, צוות צעיר, צוות נמרץ עם אנשים שרואים את האופק החדש של הטכנולוגיה ומבינים לאן זה הולך, אתה מבין שאתה בדיוק במקום הנכון".

ש: וישר התחלת לעבוד עם נוני מוזס?

ברק: "עוד לא, לא בשלב הזה. זה עוד לא. בשלב הזה זה YNET כאילו עניינה את ידיעות אחרונות ברמת עסק, אבל לא ברמת עדיין גוף נורא משפיע. ההיכרות עם נוני הגיע ב-2016, שעברנו לבניין המשותף בראשון לציון והעבודה הצמודה איתו התחילה ושהייתי בעצם מנכ"ל ב-2020".

תקשורת פוליטית

לברק יש אבחנות מעניינות, וגם שנויות במחלוקת, על האופי הפוליטי של התקשורת בישראל. הוא בטוח ש- YNETהוא גוף תקשורת אובייקטיבי ומקצועי, המסקר באופן הגון את שני צידי המפה הפוליטית. לצורך הדיון הזה, הוא מוציא את היחס לבנימין נתניהו מן המשוואה, וטוען כי היחס לימין ולשרי הימין שווה ליחס התקשורתי למנהיגים ושרים מן השמאל, בעת שכיהנו כאלו.

ברק: "יכול להיות שאני לא אובייקטיבי, אני שם רגע שנייה בצד את כל סיפורי 'ישראל היום' מול ביבי, אני טוען ש'ידיעות אחרונות' לא שמאל, אני טוען שעד היום יש סיקור הוגן. אני חושב שהתפוצה לא קשורה לצד הפוליטי. אם לצורך העניין ידיעות אחרונות היה מזוהה עם הליכוד או עם ביבי נתניהו, אתה חושב שהם קונים אותו יותר? לא קונים היום פרינט, נקודה".

ש: אתה באמת חושב שאין הטייה פוליטית בסיקור התקשורתי?

ברק: "על ידיעות אחרונות אתה אומר ביבי, לא ביבי. עזוב רגע את ביבי, לא ביבי, שים בצד. תסתכל על שאר החברי כנסת, שרים שמסוקרים הן מהליכוד והן מהצד השמאלי או הן מהצד הימני יותר. תפקידה של העיתונות זה לשקף את המציאות שיש במדינה. המציאות של מדינה מתחלקת 50 50 בגדול.

"כתוצאה מכך, יש ימים או יש שבועות, או יש תקופות, שהעיתונות בהם משקפת יותר את הצד השמאלי או את הצד המרכזי, ויש רגעים שמשתקף הצד הימני. זה נכון. אני כן יכול להסכים איתך שיש בעיה ברמת התקשורת הארצית עד להקמת ערוץ 14 או ערוץ 20 לפני זה שהיא הייתה נוטה יותר לצד השמאלי, חד משמעית.

ש: ואיפה ידיעות אחרונות באבחנה הפוליטית הזו?

ברק: " גם לראש הממשלה נתניהו, גם לביבי, היו ימים שהוא קיבל סיקור מאוד אובייקטיבי אמיתי בעיתון, אבל בהחלט קרו אחר כך כמה דברים אחרים. אבל גם היום הסיקור הוא מקצועי לגמרי. אתה רואה שגם בעניין של המשפט ביניהם יש תמיד חשבונות גם דואגים לסקר את נוני בעניין הזה. אבל זה בעייני המתבונן, אתה יודע".

ש: לעיתונות צריכה להיות אג'נדה פוליטית?

ברק: "נחום ברנע לא נמצא בשלב הזה כבר שהוא מביא סיפורים. אני לא יודע מה היה איתו לפני 20, 30, 40 שנה, אני הייתי ילד צעיר, היום הוא כותב, הוא פובליציסט, כותב דעות בדיוק מה שיש מולו את בן דרור ימיני, למשל. זה נכון שהיון הדעות דומיננטיות יותר, כי מה לעשות כי עלייתן של הפלטפורמות הביאו גם את הדעות האישיות קדימה, ואז יש פה את הערבוב שקשה מאוד להבדיל.

"אז האם לגוף תקשורת צריך להיות אג'נדה פוליטית? לא, גוף תקשורת צריך לסקר בדיוק את האמת אובייקטיבית המלאה. יחד עם זאת, גוף תקשורת היום אין מה לעשות, החלק החזק אצלו זה באמת פובליציסטיות, זה באמת דעות אישיות, כי הוא הבין שבסופו של יום הוא צריך ההישרדות שלו היא מול הפלטפורמות החברתיות ששמה זה רק דעות אישיות ולכן זה תופס חלק נכבד".

עתיד פוליטי?

ברק לא מזמן פרש מתפקידו כמנכ"ל YNET, ויצא לנופש אופנועים במונגוליה הרחוקה, כדי לנקות את הראש לפני המיזם הבא. "לקחתי על עצמי קודם איזה שהוא חודש של חופש. מצאתי קצת למונגוליה, שם אני רוכב על אופנוע, מצאתי את עצמי לבד להתרענן שמה. ואז בראשון ליולי התחלתי אצל בוקנר יער לוי. פתחנו איזשהו שותפות שקשורה יותר לפיתוח עסקי בעולמות הדיגיטלי שבונה כל מיני כל מיני מיזמים. שני מיזמים גדולים, גם בתחום התוכן וגם בתחום הספורט, בעולמות הדיגיטל, שזה פעילויות יותר בינלאומיות גדולות".

ש: התוכן האינטרנטי פוגע באיכות העיתונאית?

ברק: "כן, יש בזה משהו. עליית תוכן ללא שום בקרה, ללא שום אחריות, ללא שום מוסר… אז אין ספק שהיית צריך לתת לזה שהיא תחרות ולהעלות הרבה פעמים דברים ואז מוצר. גם המושג 'קליקבייט' שאתה נותן בעצם כותרת, אבל התוכן של האייטם עצמו ריק מתוכן, אז גם הפכנו להיות דור שקורא רק הכותרות, זה דור כזה. אז אין ספק שהעיתונות המסורתית נפגעה מזה.

"העיתונות משנה את תצורתה. לצערי זה קורה לאט מידי, זה צריך לקרוא יותר מהר, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה. תראי, אני מקווה שעכשיו כל הכלי הבינה מלאכותית, אני מקווה שזה ישנה לטובה גם את עיתונות הדיגיטל".

ש: מה תעשה עוד עשר שנים?

ברק: "אולי פוליטיקה ארצית. אני נוטה ימינה, לליכוד. זה מעניין אותי מאוד".

ש: אתה בעד עיסקת החטופים המוצעת?

ברק: "כן, גם אם זה מוריד לנו קצת מהאגו הלאומי ופוגע במוראל שלנו".

ש: מה יהיה עם המלחמה?

ברק: "אנחנו ננצח, כי אין לנו ברירה אחרת".