פרופ' משה כהן אליה, תושב קריית טבעון, הוא דמות מוכרת במדינה, בעיקר בזכות הופעותיו כפנאליסט קבוע בתוכנית "הפטריוטים" של ינון מגל, אבל רוב תושבי טבעון בכלל לא יודעים שהוא מתגורר ביישוב. בראיון על צלחת אבטיח בסלון המרווח שלו בקריית טבעון, הוא נכנס ללב הסוגיות הבוערות בישראל: הפלונטר המשפטי, המלחמה, המצב בעולם והקיטוב הפוליטי.

לפרופ' כהן אליה יש היסטוריה משפחתית מעניינת, בהקשר של העמק בכלל וקריית טבעון בפרט. עם שורשים סוריים, סבו הגיע עוד לפני קום המדינה עם רכבת העמק ההיסטורית לאיזור שיח' א-בריק, ליד קריית חרושת של היום, וקנה חלקת קרקע באזור שהיום רחוב מעלה אבשלום נמצא בו. לאחר מכן המשפחה עברה לחיפה, שם נולד משה, אולם לימים הוא בנה את ביתו הראשון בטבעון על האדמה שהיתה בבעלות אביו, ברחוב מעלה אבשלום.

בעקבות גירושיו, הוא מתגורר כיום בקריית עמל שבטבעון, בשעה שגרושתו מתגוררת בבית במעלה אבשלום וילדיהם במשמורת משותפת, מתחנכים במסגרות החינוכיות של היישוב. כהן אליה נמשך ללימודי המשפטים כבר בתחילת לימודיו האקדמיים, ובמהלך השנים הפך לאוטוריטה אקדמית משפטית מובילה, שאיך לא – צמחה בערוגות השמאל הישראלי, שם במשך שנים רבות גם פרופ' כהן אליה השתייך אליה.

"השמאל בא להפיל את הממשלה, לא להגיע להסכמות"

באופן די מפתיע ולא שגרתי, המעבר של פרופ' כהן אליה משמאל למרכז הפוליטי החל דווקא בימים הסוערים שלפני המלחמה, במאבק היצרי על הרפורמה המשפטית שניסתה הממשלה להעביר. פרופ' כהן אליה יזם את השיחות בבית הנשיא בכדי לנסות להגיע להסכמות, ומצא שלמרות שיש אפשרות להגיע להסכמה – היה מי שלא רצה להגיע להסכמות בכלל, כי הרפורמה לא באמת היתה העניין שמאחורי ההתנגדות לצעדי הממשלה.

ש: איך עושים מעבר כזה משמאל למרכז?

פרופ' כהן אליה: "תמיד הצבעתי בין מרצ לבין לפיד/גנץ. אני מילגאי של הקרן החדשה לישראל. אז כן, תמיד הייתי בשמאל. עבדתי באגודה לזכויות האזרח. הגדרתי עצמי כשמאל ציוני ליברלי. עשיתי שינוי בשתי נקודות. יזמתי את השיחות בין פורום 'קוהלת' ל'מכון תכלית' של גנץ, שבעצם היו השותפים העיקריים לשיחות בבית הנשיא. הייתי מעורב עמוקות בשיחות, אני מומחה למשפט חוקתי השוואתי, אני כותב על זה ספר.

"הגענו לשלב של הסכמות טובות, ליברליות, אין פסקת התגברות, שיריון כל חוקי היסוד לשמונים ח"כים, אין שליטה לממשלה בוועדה לבחירות שופטים, הגנה על זכויות האדם – וברגע האמת ראיתי שהימין הסכים וגורמים בשמאל חסמו את זה. זה גרם לי לסוג של שבר מסויים, הבנתי שהמטרה היא הפלת הממשלה ולא הגעה להסכמות. רימו כאן את האזרחים, וזה הכעיס אותי. העמדה שלי היא עמדת ביניים, אבל כרגע אני רואה שהשמאל לא מוכן להתגמש.

"נקודת השינוי השניה במעבר שלי משמאל לימין, היתה כמובן השביעי לאוקטובר. כל המחשבה על מדינה פלסטינית עם כל מיני נוח'בות בג'נין שיכולים להיכנס ליישובים בעמק יזרעאל ולעשות כל מיני דברים נוראיים ושוחטים פה משפחות, מערערים את האמונה בהיתכנות על הפתרון הזה. אני מאוד ליברל כלפי פנים, ומאמין באגרוף ברזל כלפי חוץ".

ש: מה זה להיות ליברל היום?

פרופ' כהן אליה: "אני ניסחתי את חוק איסור האפליה הקיים כיום בישראל, מתוך תפיסה אמריקאית שצריך לאזן בין השוויון לחירות של אנשים. אני ליברל שמאמין שכל קהילה צריכה לחיות את החיים שלה. לא צריכה להיות כפייה דתית וכפייה חילונית.

"יש סוג אחר של ליברלים, שהם לא באמת ליברלים אלא ניאו-מרקסיסטי, שהם הזרם הפרוגרסיבי, מה שנקרא בארה"ב woke, שמאמינה ב'סובלנות דכאנית', שזה סובלנות לקיצוניות בתוך המחנה שלך, כמו אהוד ברק ודומיו, לבין אפס סובלנות ודה-לגיטמציה לכל מה שהמחנה השני אומר ועושה. אלו תופעות שמערערות את כל המבנה החברתי בישראל, עם חוסר נכונות להגיע להסכמות פוליטיות ורק מאבקי כח".

"אסתר חיות איבדה כל כיוון"

"אני הופעתי בבג"צ הראשון שפסל חוק של הכנסת. זה לא היה בג"צ בנק המזרחי המפורסם, אלא משהו שקשור לזכויות חיילים דווקא. באמצע שנות התשעים נשיא העליון דאז אהרן ברק בנה תילי תילים על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אני אדם שחושב שטוב שתהיה חוקה לישראל, אבל לא ככה עושים חוקה, באופן סותר ממה שהמחוקק התכוון. כשבא המחוקק ואומר שהוא רוצה לקחת חזרה חלק מהסמכות שבג"צ לקח לעצמו, כל ניסיון של לעשות תיקון קטן נתקל בצעקות של 'דיקטטורה', כולל של אהרן ברק עצמו, שהינדס את השיטה הזו".

"באופן עקרוני יש היגיון בפיקוח משפטי על חקיקה של הכנסת, כל עוד חוקי המשחק לא מוסדרים, הבעיה היא שבאמת בתקופה של חיות היא איבדה כל כיוון. פסק הדין בעניין הסבירות הוא אחד מפסקי הדין הכי אקטיביסטיים בהיסטוריה העולמית. ככל שבפסק דין יש יותר עמודים, כך זה מעיד על חולשה ובורות. הם כתבות למעלה מ-730 עמודים בפסק דין הסבירות. זה מטורף, אף בן אדם בר דעת לא קורא דבר כזה".

פרופ' כהן אליה עמל בימים אלו על כתיבת ספר יחד עם פרופ' עידו פורת, שייצא בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג', שסוקר איך העלייה המסחררת בקיטוב הפוליטי טלטלה את כל בתי המשפט בעולם הדמוקרטי.

"אנחנו מראים שבעידן הזה, הזהות האידאולוגית שלנו היא הזהות שלנו. בעבר אנשים זיהו עצמם על בסיס ערכיות או גזע והיום זה על בסיס אידאולוגי או מחנה אידאולוגי. איפה הבעיה? ברגע שמישהו טוען טענה נגדית, היא הופכת לטענה לא לגיטימית, למתקפה על עצם הזהות שלך. בישראל זה לא רק יושב על זהות, אלא על חרדה.

"ישראל נמצאת בעידן של חילופי הגמוניות. זה מצב מאוד בעייתי לחברה, זה יוצר שיח של חירשים, כל אחד רואה מציאות אחרת. זו בעיה שמאוד קשה לפתור, זה קשור לתהליכים עמוקים שקורים בכל העולם. אנשים רוצים שהאידאולוגיה שלהם תשתלט על המדינה".

ש: ומה האליטות עושות כדי לשמר את כוחן?

פרופ' כהן אליה: "במשבר החוקתי, ביום שנתניהו עצר את החקיקה עוד לפני פיטורי גלנט, ראינו את התקשורת ברובה, האקדמיה, המערכת המשפטית וגם ההסתדרות בצד אחד של הדיון, עם זהות אינטרסים ורעיונות במטרה לשמר את הסיסטם. אלו המערכות השולטות במדינה, למעט השדה הפוליטי שנמצא בימין. הם הצליחו במובן מסויים. חילופי ההגמוניה בצרפת לקחו 17 שנה, עם כל הגלגולים של משפטי דרייפוס בערכאות השונות. שם עשו חוקה, הפרידו דת ממדינה וכל יתר הדברים, שם חל השינוי.

"אנחנו במצב לא יציב, כמות הכח שיש לבתי המשפט בישראל היא חסרת תקדים בקנה מידה עולמי. זה לא דבר שהוא בר קיימא לאורך זמן. תהליך השינוי יקח הרבה זמן. אם יריב לוין, במקום להניע את כל הרפורמה, היה אומר 'יש לי 64 מנדטים, אני רוצה שני שופטים שמרנים בבית המשפט העליון', הוא היה משנה גם את השיטה.

"השיטה של איילת שקד, למרות שהיא הביאה שמרנים מאוד עדינים, מאוד לייט, זה עדיין יותר טוב כמו ההיפר אקטיביסטיים כמו חיות ועמית. היא התחילה לייצר מחנה שמרני הולך וגדל בבית המשפט העליון. היה אפשר להניע את התהליך בלי לזעזע את הספינה. לוין ידע לאן הוא הולך, ידע שתהיינה התנגדויות, אבל לא חשב שזה יגיע לסרבנות, שהיא הקש ששבר את גב הגמל. הסרבנות מראה על סף חרדה גבוה – בזמן המשבר החוקתי פגשתי חברים שגרים בזכרון יעקב, בבית יפה, ששאלו אותי, 'מה, יבואו לקחת לנו את הבתים?'. זו היתה רמת החרדה, ועוד אמרו שזה רק שלב ראשון ברפורמה מתוך ארבעה. אני התנגדתי לרפורמה, אבל כשנכנסתי למו"מ, ראיתי את הלגיטימיות של הטענות של הצד השני. היום הימין הבין שהוא היה יהיר מדי בהתחלה".

"מייבאים לכאן רעיונות של WOKE,  שמזכירים את סין הקומוניסטית של מאו"

הטענות הבסיסיות של מתנגדי הרפורמה המשפטית היתה שהממשלה מנסה להשתלט באמצעות הרוב שלה בכנסת על בית המשפט. פרופ' כהן אליה לא מסכים: "הממשלה לא שולטת בכנסת. כנסת שורדת בממוצע שנתיים, ואולי בחצי השנה הראשונה יש משמעת קואליציונית אמיתית. היא בטח לא מסוגלת לשלוט בבית המשפט.

"מה כן יש? יש פוליטיזציה של האקדמיה ומערכת המשפט. אני פרופסור למשפטים, הייתי נשיא מרכז אקדמי, הייתי דיקאן, הקמתי את האגודה הישראלית למשפט חוקתי, אני מאוד מרכזי בעיסוק האקדמי, והמילייה שאני בא ממנו אני רואה איך 150 מרצים למשפטים חושבים משהו אחד, ואני לבד חושב הפוך. זו קבוצה שמשכפלת את עצמה, חבר מביא, שמאל רדיקלי מביא שמאל רדיקלי".

ש: ויש כאלה שמסתירים את העמדות האמיתיות שלהם, שפוחדים?

פרופ' כהן אליה: "בוודאי. אקדמיה מבוססת על המלצות של בכירים ממך כדי להתקדם. אף אחד לא רוצה לפגוע בסיכויי הקידום שלך, אז יש כאלו שהולכים עם הזרם למרות שהם לא חושבים ככה. מי יסכן את עצמו ככה בעידן של קיטוב פוליטי כזה?".

"לפני המלחמה היה דיון על שביתה פוליטית באוניברסיטאות כנגד הרפורמה. יו"ר ועד העובדים באוניברסיטה העברית, שמתנגד לרפורמה, התנגד גם לשביתה הפוליטית והבלתי חוקית שהיתה על השולחן, אז פיטרו אותו, בשניה…

"כש-90% מהאקדמאים תומכים בדבר כזה, זה אומר משהו. אלו רעיונות ה-WOKE, שמזכירים את המהפכה התרבותית של מאו צה-טונג בסין, שמובאים מארה"ב לכאן. מחייבים אנשים 'להתנצל' על 'חטאיהם', ויש אפס סובלנות לרעיונות אחרים, גם אם הם בתוך המחנה שלך".

ההגעה ל"פטריוטים" והאפרטהייד של היועצת המשפטית לממשלה

 

הדרך של פרופ' כהן אליה לפטריוטים, דווקא כאיש שמאל, היתה מרתקת במיוחד. "התראיינתי לשמעון ריקלין. לפני הראיון סיפרו לי כל מיני סיפורים מפחידים עליו, ודווקא היה בסדר. הם התרשמו שאני ענייני, והתחילו להזמין אותי גם לאמיר איבגי ובסוף לפטריוטים, ועכשיו אני כמעט כל יום שם".

בקריית טבעון לא צופים בו, ולכן לא כל כך יודעים שהוא שם. "כאן לא מכירים אותי, כי לא רואים ערוץ 14. "הרוב כאן כנראה לא צופה ב'פטריוטים'" הוא אומר בחיוך, "אבל בפלאפל חנניה מכירים אותי וניגשים אלי הרבה אנשים כל פעם שאני אוכל שם".

לדבריו, "הקיטוב הפוליטי כל כך גדול שיש בעלי חנויות ששמעו שקליינטים שלהם רואים ערוץ 14, וביקשו שלא יקנו אצלם יותר. חזרנו לימי הפנקס האדום, השנאה והדה-לגיטימציה לימין כאן גבוהה יותר מאשר של הימניים כלפי השמאל. הימין הוא סוג של 'ילדי כאפות', כאלו שלא שונאים בחזרה.

"מי שחושבים עצמם כ'בעלי הבית' האמיתיים הם אלו של המחאה האדנותית, המחאה שחושבת שהמדינה היא שלה. הם מקבלים סיוע מהיועצת המשפטית לממשלה, שמועלת בתפקידה, שיצרה כאן סוג של מדינת אפרטהייד בין כאלו שמותר להם הכל לכאלה שאסור להם כלום. התעלמותה מההסתה נגד ראש הממשלה ורואים מה שקורה בהפגנות, לעומת הפגנות אחרות שיש בהם עצורים. זה מדיניות בררנית של היועמ"שית. אנחנו מתקרבים לרגע שבו יצטרכו להדיח אותה".

ש: ואיך התרשמת מראש הממשלה בראיון שהוא עשה בפטריוטים?

פרופ' כהן אליה: "ישבתי לידו, הוא נראה קצת עייף, בכל זאת מדובר באיש בן 74, אבל נחוש. הוא בשליחות היסטורית, הוא בן של היסטוריון ויש לו דרייב לנקות את הכתם הנורא של השביעי לאוקטובר. טוב שיש דרייב כזה, כי אנחנו צריכים מישהו עם מוטיבציה כזאת ליד ההגה".

שביעי לאוקטובר משפטי והציפייה לטראמפ

השביעי לאוקטובר תופס את פרופ' כהן אליה בלונדון, כמרצה אורח ב-London School of Econimics. הוא מספר על סימפטיה קצרת ימים לישראל: "בשבוע הראשון עוד היו לנו תומכים, בגלל סיפורי הזוועה על הטבח ועל מאות החטופים, אבל בשבוע השני זה החל לדעוך. לא מזמן הייתי בכנס אקדמי במדריד, ואתה רואה את העויינות לישראל שם.

ש: מה האחריות של בתי המשפט לשביעי באוקטובר?

פרופ' כהן אליה: "בתי המשפט לקחו לעצמם אחריות בלי סמכות. בעבר למשל בעזה היה הפרימטר הביטחוני, שכל מי שנכנס אליו עוד לפני הגעה לגדר היו יורים בו. ארגונים שונים עתרו לבג"צ נגד העניין, ואפילו שבג"צ דחה את העתירה, פרקליטות הצהירה על הוראות פתיחה באש כה מחמירות עד שהפרימטר כבר הפך ללא רלבנטי, והוא הועבר לשטח ישראל והיה צר בהרבה. ראינו מה קרה עם זה בשביעי לאוקטובר…

"נשאלת השאלה 'מי אחראי להחלטה ההיא?'. הפרקליטות הצבאית? הפוליטיקאים? הלחץ הבינלאומי? לא ממש ברור, אבל התוצאה מאוד ברורה.

ש: ומה לגבי המגבלות המשפטיות שהפרקליטות הצבאית שמה על הלחימה נגד חמאס?

"אז עכשיו מנהלים מלחמה בכמה רבדים. יש לה רובד צבאי, בינלאומי ואפילו משפטי. דווקא בהקשרים האלה שבהם אנחנו חשופים לבתי משפט בינלאומיים כאלה ואחרים, אהרן ברק, עם כל הביקורת עליו, עדיין הצליח למנוע צו הפסקת מלחמה כבר שמונה חודשים.

"זה מעצבן נורא, אבל צריך לשאול מה משרת באופן הכי אפקטיבי את המטרות שלנו. סיוע הומניטארי זה מעצבן, אבל צריך להתנהג בחשבון. אם היינו תחת צו הפסקת מלחמה, היינו בבעיה. אם זה היה, היינו מתקשים להשיג חימושים חיוניים למלחמה. אז עכשיו ישראל נכנסה לשלב ג', שהוא פחות עצים, וכל עוד אנחנו בציר פילדלפי, זרימת האמל"ח לעזה תיעצר.

"נצטרך לחכות עד שטראמפ ייבחר ואז אפשר יהיה לשים בעזה ממשל צבאי ולהניע תהליכי דה-רדיקליזציה שבעקבותיהם יהיה אפשר לחשוב על ממשל מקומי כזה או אחר בעזה. ביפן לקח שש וחצי שנים כדי להיפטר מהקיצוניות אחרי מלחמת העולם השניה, לכן צריך סבלנות בעניין הזה.

ש: כמה זמן תימשך המלחמה?

פרופ' כהן אליה: "המלחמה תיקח הרבה זמן. נתניהו לא הולך לסיים את המלחמה בעזה, ולכן לא יהיה גם שקט בלבנון. בקצב הזה, בחודש אוגוסט, יכול להיות שתהיה מלחמה עצימה מול לבנון, מה שנקרא 'תמוז בלהבות'. יהיה בלאגן, באזור שלנו בכלל…".

כהן אליה חושש מהתדרדרות למלחמת עולם שלישית: "כל העולם ראה את הבעיה עם ביידן. רואים גם האויבים שמנהיג המעצמה הגדולה בעולם הוא שבר כלי ולא מנהל כלום, ובכלל לא ברור מי מנהל את העניינים בארה"ב כרגע. האיראנים רצים לפצצה גרעינית, סין מתמרנת ומכתרת את טאיוון, ורוסיה הגיעה להסכם עם צפון קוריאה. אם תפרוץ מלחמה בטאיוון, זה בקלות יכול להפוך למלחמה עולמית, מלחמת עולם שלישית".

ש: ואיך זה ייגמר?

פרופ' כהן אליה: "בנסיבות הנוכחיות, נתניהו הוא האדם הכי מתאים לנהל את המלחמה, אבל גם נושא באחריות למה שקרה. יש לו ניסיון, ראייה אסטרטגית ומיקוד. בסוף צריך לעשות את הדבר הנכון. לא נוכל לסיים את המלחמה בלי לטפל באיראן. צריך להפציץ את מתקני הגרעין, לפחות אחרי שטראמפ ייבחר שם יהיה לנו גב חזק יותר. צריך לחזק את האופוזיציה האיראנית. העם האיראני שונא את המשטר".

"האקדמיה לא שומרת על הדמוקרטיה, אלא על המערכת המשפטית"

אליה היה סטודנט של פרופ' רות גביזון ז"ל, והניצוץ בעיניו כשהוא מדבר עליה מורגש: "היא היתה אדם לא קל, אבל מאוד כריזמטי. היא היתה המרצה למשפטים הכי חכמה שנתקלתי בימי חיי, לפחות בישראל… ונתקלתי בהרבה אנשים חכמים באקדמיה.

את הדוקטורט שלו עשה כהן אליה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עליו תלה אהרן ברק את המהפכה המשפטית שלו. כהן אליה: "הוא כתב על זה ספר בדיוק כשכתבתי על זה דוקטורט, וזה נראה לי חשוב. כתבתי שם שפסילת חוקים על ידי בית המשפט העליון צריכה להיות מאוד זהירה. כתבתי אחרי הדוקטורט מאמר על זה, ואף אחד לא התייחס…

"ברק הבין שעם המהפכה החוקתית שלו, כדי לקבל לגיטימציה, הוא צריך להשתלט על הפקולטות למשפטים. מאז רואים תהליך לא בריא כמו מצב שבו פרופ' רות גביזון נדחקו לפינה, וכל הקבלה לתקנים היא לפי חבר מביא חבר. כאן נפרדתי מהמרצים, הבנתי שהם לא דמוקרטיים, הם רוצים לשמור על המערכת המשפטית ולא על הדמוקרטיה".

פרופ' כהן אליה מתאר את הכרסום בדמוקרטיה מבית היוצר של אהרן ברק: "ברק החל משנות השמונים מחק את זכות העמידה, את עילת השפיטות, לקח את עילת הסבירות כדי להחליט שהוא מחליט הכל. בשנות התשעים הוא לקח את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהיה פיגום קטן, והפך אותו לחוקה מלאה. עכשיו הם מרשים לעצמם לבטל חוקי יסוד. בארבעים שנה עברו כוחות מאסיביים מהמוסדות הדמוקרטיים למוסדות הפקידותיים".

ש: אז ישראל מדינה דמוקרטית?

 פרופ' כהן אליה: "לא, היא מדינה יוריסטוקרטית, שבה למעמד השופטים יש את מירב הכח. צריכה להיות נקודת איזון בין המערכת הפוליטית למערכת המשפט, אבל בישראל זה כל כך קיצוני וכל כך נעדר לגיטימיות דמוקרטית, שזה צועק שצריך לתקן את זה".

ש: אבל יש מחקרים שמראים על שחיקה דמוקרטית בישראל…

פרופ' כהן אליה: "אלו מחקרים שנשענים על שאלונים הנשלחים לאקדמאים בתחום המשפט, שרובם מתנגדים לכל שינוי במערכת, המתבקשים להעריך האם יש או אין שחיקה דמוקרטית בישראל. זה לא רציני. בכל דבר שאפשר למדוד את ישראל, יש שיפור מסויים במדינה, למעט אולי במערכת המשפט עצמה….".

"בישראל, השמאל טוען שהימין רוצה דיקטטורה, זה כמובן הבל הבלים. מבחינת הימין, אנחנו בכלל לא בדמוקרטיה כרגע, אלא יוריסטוקרטיה, שלטון השופטים, שבו השופטים הם הריבון ולא העם. 

ש: ואיך פותרים את הפלונטר המשפטי?

פרופ' כהן אליה: "אם הייתי שר משפטים, הייתי מחוקק את ההסכמות שהגיעו אליהם בבית הנשיא. שם הסכימו על שיריון חוקי יסוד ברוב של 80 חברי כנסת ולא ניתן יהיה להתערב בתוכן שלהם, גם לא בג"צ; אין פסקת התגברות, אבל כדי לפסול חוק של הכנסת צריך רוב של שני שלישים משופטי בג"צ, כלומר עשרה מתוך 15 שופטים של בית המשפט העליון.

"הוועדה לבחירת שופטים היא הדבר החשוב ביותר. אני מצדד בגישה שגם מקובלת על בכירים בימין, לפיה שופטי העליון ולשכת עורכי הדין לא יישבו בוועדה, והיא תהיה מורכבת מנציגי ציבור של חברי הכנסת, וכדי לבחור שופטים צריך רוב של שני שלישים, כך שגם לאופוזיציה וגם לקואליציה יש וטו על קבלת שופטים. כך על דרך הפשרה ימונו שופטים מגוונים לבית המשפט העליון. ככה לא יהיו שופטים קיצוניים במערכת".

"חשוב להדגיש, במצב הנוכחי לא תהיה הסכמה עם האופוזיציה. הם יתנגדו להכל. יהיה פה דיאלוג ותיקון של כמה שנים. צריך לחוקק את הדבר הכי קרוב להסכמות שהגענו אליו, כדי להצדיק את זה ציבורית. כרגע זה במצב של עימות, אבל עם השנים זה יירגע. בג"צ לא יוכל לפסול הכל…אחרי הפרישה של חיות וברון, הרוב האקטיביסטי של פסק דין הסבירות כבר לא קיים. בית המשפט משתנה, לאט לאט. גם פוגלמן פורש, שהוא גם היפר אקטיביסטיים".

ש: מדגדג לך פוליטיקה? רוצה להיכנס למערכת?

פרופ' כהן אליה: "אני מעוניין בהשפעה, ומרגיש שגם תקשורתית וגם אקדמית יש לי השפעה די משמעותית. אני כותב הרבה בפייסבוק ומופיע בפודקאסטים הרבה. אני בחדוות עשייה והשפעה.  אני לא יודע אם פוליטיקה זה משהו שאני רוצה לעסוק בו באופן ישיר, אני די מרוצה מהמקום שבו אני נמצא.

ש: אתה אופטימי?

"אני אופטימי, זו תכונה משפחתית אצלנו", הוא מסכם בחיוך, "גם אחרי השביעי לאוקטובר הישראלים יצאו במקום השני במדד האושר העולמי. אנחנו חייבים להישאר אופטימיים, אבל מפוקחים".