תופעה מדאיגה: מתרחבים איומי הפרוטקשן כנגד פרויקטים סולאריים גדולים ביישובי המועצות האזוריות בסביבה, ועקב כך בניית הפרויקטים נעצרת. על פי דיווח באתר "Ynet" בתחילת החודש, קיבוצים ויישובים רבים שכבר הקימו חוות של פאנלים סולאריים ניזוקו במאות אלפי שקלים, לאחר שעבריינים הזיקו במזיד לציוד ודרשו לאחר מכן "דמי שמירה".

על פי הדיווחים שהתקבלו, התופעה קיימת גם במועצה האזורית עמק יזרעאל וגם במועצה האזורית מגידו.

קיבוץ גבת מחזיק כ-9,000 דונם לשימוש חקלאי, וכל השטח מעובד ביחד עם הקיבוצים השכנים שריד ורמת דוד. לפני כשלוש שנים, יצא הקיבוץ למיזם יחד עם חברת צבר סולאר במטרה להכניס את התחום הסולארי לשלושת מאגרי המים שלו, שנמצאים בשטחים החקלאיים שבלב העמק.

דגן שוחר, מנהל העסקים של קיבוץ גבת: "המצב אצלנו רע מאוד, על סף הקטסטרופה. התכנון שלנו היה להוסיף עוגן כלכלי להכנסות המשק, ובנוסף לבסס את האחיזה שלנו בתחום הסולארי הצומח – שאנחנו מאמינים בו ובתרומה הירוקה שלו למשק הישראלי".

לאחר המכרז אליו יצא הקיבוץ, בסיומו נבחר יזם, הוקמו המתקנים בשלושה מאגרי המים בגבת המאגרים אמורים היו לייצר מאות מגה וואט שעה בכל חודש, בהתאם לשעות השמש, וההכנסות – להתחלק בין גבת לבין היזם.

בתחילה הכל הלך חלק: המערכות התחילו לפעול לפני כשנה, ולספק חשמל למערכת ההולכה הארצית. אלא שאז החלו בקיבוץ גבת לסבול משורה של התנכלויות.

שוחר: "לפני כמה חודשים הגיעו העובדים שעומלים על הגדלת המערכת, ונדהמו לגלות שיותר ממאה פאנלים סולאריים נשברו באופן שיטתי כתוצאה ממכות פטיש. בדקנו את הפאנלים וגילינו שכולם הרוסים ולא ניתן לתקן אותם. מדובר בעלות של מאות אלפי שקלים כדי להחליף אותם, ועוד נזק שכרוך באובדן ההכנסות מהחודשים שבהם הפאנלים לא יעבדו, עד שיוחלפו".

ירי לעבר רכב המאבטח

שוחר לא התכוון לשלם לעבריינים, ובעקבות האירוע החמור שכר חברת אבטחה מסודרת. "עד אותו יום לא החזקנו שומרים במקום, כי לא חשבנו שמישהו יעז להתנכל לנו בבית שלנו בעמק", הוא אמר, אבל התבדה.

כשבוע לאחר מכן, אומר שוחר בכעס כי "הגיעו בלילה שני אנשים, חמושים ורעולי פנים. הם איימו על המאבטח בערבית וירו בגלגלי הרכב שלו. הם לא אמרו לו כלום מלבד לאיים עליו ולדרוש שיעזוב, ואז נסעו ברכב שאיתו באו. השומר המבוהל הזעיק את האנשים שלנו, ואנחנו הזעקנו את המשטרה בסביבות 04:00-03:00 לפנות בוקר. השומר אפילו לא היה מוכן לתת פרטים מחשש לחייו". כמה ימים מאוחר יותר הגיע ערבי כבן 40 והציע שירותי שמירה על המתקנים, אך השיבו לו כי יש כבר חברת שמירה.

אחד מהקיבוצים שחוו את התופעה גם כן הוא גבעת עוז, שליד צומת מגידו. גלעד הלר, מנהל הקהילה בקיבוץ: "מסתמן שהסולארי הפך להיות גן העדן של ארגוני הפרוטקשן, בדיוק כמו ענפי החקלאות, הפשיעה החקלאית משגשגת גם היא בצפון, ומצאה לעצמה אפיק פעילות חדש, בתחום הסולארי, שהפך לאבן שואבת לארגוני הפשע.

גם לקיבוץ גבעת עוז ישנם ארבעה מאגרי מים, שעליהם הוקמו פאנלים סולאריים. השיטה נוסתה בהצלחה בשורת קיבוצים, בהם ניתן גם להפיק חשמל לאורך כל שעות האור, וגם להמשיך את גידול הדגה.

הלר מסביר כי "בשנים האחרונות חיפשנו תחומי התפתחות חדשים, ובשותפויות שונות הקמנו את הפאנלים האלו. על פניו נראה היה שכולם מרוויחים: עושים טוב למדינה, מייצרים חשמל ירוק ותורמים כלכלית לחברי הקיבוץ. ואז נתקלנו בתופעות עברייניות של גניבות פאנלים ואיומי פרוטקשן".

לדברי הלר, האירוע הראשון היה בחודש מרץ 2023, ומאז נרשמו שלושה אירועי גניבות ועוד אירועי נזק נוספים. בין השאר, העבריינים עקרו פאנלים ממקומם ולקחו אותם, הסבו נזק לאחרים, גנבו גם ממירים, וגרמו לנזק שמסתכם בכמה מאות אלפי שקלים.

הלר מספר על רגיעה מאז שנשכרה חברת אבטחה, אולם התקדים של קיבוץ אלונים שבעמק יזרעאל מטריד את מנוחתו. קיבוץ אלוני נכנס לפני כארבע שנים לתחום הסולארי, בשותפות עם נופר אנרגיה.

"פעולת טרור"

אסף שאול, המנהל העסקי של הקיבוץ: "הקמנו מערכות סולאריות בתוך ארבעה מאגרי מים שמשקים את השטחים החקלאיים שלנו. המטרה הייתה לנצל שטחי מאגרים קיימים לשימוש נוסף. המערכת הוסיפה להכנסות הקיבוץ מאות אלפי שקלים בשנה ותרמה למדינה חשמל ירוק ונקי מזיהום".

לדבריו, המערכת התחילה לפעול לראשונה בשנת 2022, וזמן קצר לאחר מכן אלמונים פרצו את הגדר באחד המאגרים, שרפו את חדר הממירים וגרמו לנזק של כ-400 אלף שקלים. "היה ברור מהרגע הראשון שזה לא ברק ולא תקלה, אלא פעולת טרור", אומר שאול, "בצילומי האבטחה שלנו ראינו שהגיע אדם למאגר והצית את החדר".

בעקבות זאת, שכר קיבוץ אלונים חברת אבטחה שתשמור על כל המאגרים, בעלות של עשרות אלפי שקלים. השמירה, מסתבר, לא הרתיעה את העבריינים. באחד הלילות הגיע אדם ושבר עם פטיש כ-50 פאנלים סולאריים. שאול: "שוב נגרם נזק כבד. התלוננו במשטרה והחלפנו את הפאנלים שנהרסו".

שאול מסביר כי בחורף, כשמאגרי המים מלאים, הפאנלים צפים והגישה אליהם קשה בגלל הבוץ. לכן, ההתנכלויות מתרחשות בעיקר בקיץ. אבל בתחילת דצמבר קמנו בבוקר וגילינו שיש שריפה גדולה של פאנלים באחד המאגרים".

בהתחלה חשבו בקיבוץ כי מדובר אולי בקצר חשמלי, אבל כשהגיעו למאגר גילו כי הכבלים הראשיים נחתכו. "זה חיתוך מאוד מקצועי ומסודר, וההשערה שלנו שזה גרם לשריפה", הוא אומר. 

שאול: "מבחינתי זה אירוע שלישי של טרור חקלאי, ושוב הנזקים חצו את רף ה-100 אלף שקלים. המדינה חייבת להיכנס לתמונה. אם מדינת ישראל מחזיקה בחזון של אנרגיה ירוקה וחקלאות ישראלית ציונית, היא חייבת לשנס מותניים ולעמוד לצידנו. אם הטרור הסולארי ירתיע חקלאים ישראלים מלהיכנס לתחום, אז המדינה לא תעמוד ביעדי הפליטות שהיא מתכננת וביעדי החשמל הירוק שהיא רוצה להפיק".

"הכנופיות מתנפלות על התחום הסולארי"

קצין הבטחון של המועצה האזורית מגידו, אליאב נהרי, הוסיף כי "הפרוטקשן משתנה ומתקדם בהתאם לכיווני הכלכלה החדשים. היום הכנופיות מזהות את פוטנציאל האנרגיה הירוקה, ומתנפלות על חקלאים הגונים וחרוצים. אני מצפה מהמדינה לא לזנוח את התחום ולרסק את הכנופיות האלה כבר עכשיו".

משטרת ישראל מסרה תגובה המעידה על חוסר האונים שלה מול התופעה לפיה חלק מן התלונות נסגרו בשל חוסר ראיות וחשודים: "כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, נחקרת ומטופלת בהתאם לתשתית הראייתית במטרה להגיע לחקר האמת. עם קבלת התלונות במשטרה נפתחו חקירות אשר נבחנו ובהתאם לתשתית הראייתית חלקן נסגרו, בעוד ישנה חקירה שעודנה מתנהלת במטרה להגיע לחקר האמת".

מהמועצה האזורית עמק יזרעאל נמסר שבתלונות שהוגשו לא צויין עניין הפרוטקשן, משום מה: "הוגשה תלונה בגין גרימת נזק ולא צוין עניין סחיטת דמי חסות. נמתין למיצוי חקירת המשטרה ונפעל בהתאם".

לשאלה מדוע לא צויין עניין הסחיטה, נאמר מדוברות מוא"ז עמק יזרעאל כי "אנחנו לא מכירים את עניין הסחיטה, רק את הנזק לרכוש" – זאת למרות שאנשי הקיבוצים עצמם מספרים על ניסיונות סחיטה מצד העבריינים עצמם.