יקיר העיר עפולה בעבר וזקן המגדירים של ערכי האנציקלופדיה המקוונת "ויקיפדיה" בישראל, עו"ד אברהם אמיר, הלך לעולמו בגיל 82 מוקדם יותר החודש, לאחר אירוע לב בו לקה.

על פי ידיעה שפורסמה בנושא בעיתון "הארץ", בשעות היום עסק עו"ד אמיר בנושאים אפרוריים כמו מקרקעין, צוואות וירושות. אבל בערב, לפני השינה, הקדיש שעות רבות לתחביב שלו – אמיר  היה "וויקיפד", שהעשיר מאות ערכים את האנציקלופדיה המקוונת הגדולה בעולם. למיטב ידיעתו, הוא אף היה המבוגר ביותר מקרב חבריו לעיסוק בישראל.

הוא נולד בעפולה ב–1942 ליחיאל ורחל אוני, שעלו מפולין. ב–1940, כשהארץ הופצצה על ידי מטוסים איטלקיים, החליטה חברת החשמל להעביר את מחסניה ממפרץ חיפה לעפולה. "אבי התקבל לתפקיד המחסנאי, בתנאי שיגור בצריף שהוקם במתחם", סיפר אמיר, שגדל בצריף. בשעות הפנאי העשיר אביו את השכלתו הכללית בעזרת המנוי שהיה לו לאנציקלופדיה העברית. לאחר שירות צבאי במודיעין למד אמיר משפטים באוניברסיטה העברית, וב–1970 פתח משרד בעפולה, שפועל עד היום.

החודש הוא נפטר בגיל 82, כאשר הוא מותיר אחריו מורשת עשירה של ערכים היסטוריים בעברית: בין היתר אמיר ערך וכתב את הערכים על ישראל קסטנר, איסר הראל, ישראל במלחמת יום הכיפורים, מרלן דיטריך, לאון טרוצקי, רוברט קנדי, אדולף אייכמן, משה בילינסון, אליהו חכים, בלה סנש (אביה של חנה סנש), מאורעות תר"פ, היישוב היהודי בימי מלחמת העולם השנייה ומשטרת היישובים העבריים.

עו"ד אמיר כתב גם את הערך על אברי אלעד, משליחי המודיעין הישראלי במצרים, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את הסוכנים ב"העסק הביש" וכונה "האדם השלישי". "בשום מקור ישראלי לא היה כתוב מתי הוא נפטר", הוא סיפר. "עשיתי כמה הצלבות וגיליתי שנפטר בארה"ב ב–1993".

לצד זאת כתב סדרת ערכים בקטגוריה שכינה "בוגדים בעמים". אפשר לקרוא שם על דמויות שנויות במחלוקת כמו חתן פרס נובל לספרות קנוט האמסון הנורבגי, שנפגש עם היטלר וגבלס ולאחר המלחמה אושפז בבית חולים לחולי נפש; המשורר האמריקאי עזרא פאונד, שהילל את בניטו מוסוליני בשידורי תעמולה ברדיו האיטלקי; ויליאם ג'ויס ("לורד האו האו") הבריטי, שהיה תועמלן של גרמניה הנאצית בשפה האנגלית; וכן כריסטופר בויס ואנדרו דולטון לי האמריקאים, שמכרו סודות לסובייטים.

כמשפטן, היה לו עניין מיוחד גם במקרים משפטיים מפורסמים, עליהם כתב ערכים בויקיפדיה: לתקשורת סיפר כי "כתבתי על פרשת לזרוביץ־קירז'נר, פרשת סטולרו־יכמן־צ'צ'קס, פרשת הספינה אברהם גרץ, פרשת וילמה מונטסי ופרשת סשקה פוליטרוק־אלכסנדר יולין", אמר.

כיליד עפולה ובן לוותיקיה, כתב לוויקיפדיה גם על ההיסטוריה של העיר, ולצד זאת, סייע לעירייה בפענוח שמות רחובות נשכחים. הוא הותיר אחריו את רעייתו רבקה, שלושה ילדים ונכדים.

ראש העיר אבי אלקבץ ביקר את המשפחה במהלך השבעה, ודיבר על "חשיבותו של עו"ד אמיר ז"ל כהיסטוריון הבלתי רשמי של העיר, היה מאוהבי עפולה הגדולים". בעיר ציינו שהעיר זוכרת אותו כמי שגדל ליד תחנת רכבת העמק הראשונה בעיר וכאיש שמעולם לא עזב אותה בכל שנות חייו כדי להתגורר במקום אחר.

במשפחתו של אמיר ז"ל מעידים על חיבור גדול לעיר ולהיסטוריה שלה: "הוא היה מחובר מאוד לעיר", מספר בנו, עו"ד גל אמיר, "הוא נולד, גדל וחי כל ימיו בעפולה. אהב את העיר והעיר גם מאוד אהבה אותו". עוד אמר בנו כי "יש דמויות עפולאיות שיש על שמן רחובות שהיום לא זוכרים מי הן היו, כמו רחוב ורדה לרנר למשל. אבא שלי הכין לבקשת העירייה טבלה עם שמות הרחובות ולצידם תיאור על כל אחד מי הוא היה. עד היום מתקשרים אליי מדי פעם מהעירייה כשהם לא יודעים על שם מי נקרא איזה רחוב ואני מוציא את הטבלה ומראה להם".

על תרומתו הרבה לעיר זכה באות יקיר העיר עפולה, והיה גם יקיר לשכת עורכי הדין. עו"ד גל אמיר: "בלוויה שלו מה שנגע לליבי, היה כשבאו הרבה עורכי דין עפולאים שראו בו אדם שהיה מורה שלימד אותם וחינך אותם להיות עורכי דין. האבל הוא קשה, אבל אמרתי בלוויה שדווקא בשנה שאנחנו מביאים לקבורה כל כך הרבה אנשים צעירים שאיבדו את חייהם באופן טרגי, אני רוצה להגיד לו תודה על 82 שנים של חיים ושל נתינה ושל אהבה ושל משפחה. אנחנו צריכים להיות אסירי תודה על מי שהוא היה ומה שהוא היה ושזכינו להיות איתו".

עו"ד אמיר ז"ל הותיר אחריו את רעייתו רבקה ושלושת ילדיו.