בשבועות האחרונים אני תוהה, בעידן הזה שבו אנחנו מצויים, עם כל הרעש התקשרותי, הרשתות החברתיות, הבינה המלאכותית והשפעות הגלובליזציה – מה מסובב את העולם שבו אנחנו חיים?

התהייה הזו מתחזקת מאוד נוכח הסיטואציה הנוכחית בה אנו מתמודדים עם רשע מוחלט, ובכל זאת, ולמרות הכל – נראה במובהק ש(כמעט) כל העולם נגדנו. אז יהיו שיגידו שאנחנו מרוכזים בעצמנו, ושאנחנו לא מתחשבים באחרים, ושאנחנו מתריסים כלפי העולם, יהיו גם שיגידו שזו אנטישמיות מובנית שאין בה שום דבר חדש באמת.

ואני חושב שיש הרבה מן הצדק בטענות האלה, ובכל זאת, אי אפשר שלא לתהות – איך יכול להיות שארגון טרור רצחני, שממומן, מוכוון, ומצויד על ידי דקטטורה קיצונית בטהראן מצליח לייצר סימפטיה בכלל, ובמדינות שוחרות זכויות אדם בפרט?

זה נראה כאילו העולם התהפך לגמרי, ויהיו שיגידו, "כרגיל, כל העולם נגדנו". ואני חושב שגם בזה יש משהו, אבל שוב – פה מדובר ברוע מוחלט ומזוקק המובל על ידי המשטרים הכי אפלים שהאנושות הכירה – איך יכול להיות שהדבר הזה זוכה לסימפטיה? וגם לאמפטיה. זה ביזארי לחלוטין בעיני.

הדור האחרון שמתמודד עם גלובליזציה, קרי עולם שטוח עם תקשורת רציפה בין מזרח ובין מערב, השפעות בזמן אמת, ויכולת להיות בקיאים במתרחש בכל מקום בעולם בזמן אמת, נראה שהוא לגמרי התבלבל – איכשהו מה שבעולם מבינים, שונה לגמרי מהמציאות שבה אנחנו חיים.

וזה מביא אותי לשאלה אחרת – מי באמת שולט בעולם הזה? ונראה לי שבדור האחרון ממשלות ומשטרים איבדו את האחיזה – בייחוד משטרים דמוקרטיים, שנכנסים למלכודות פופוליסטיות רבות. אחרי הכל, פוליטיקאים במשטר דמוקרטי רוצים להיבחר שוב ושוב – לדיקטטורים אין את הדילמה הזו. תאגידי ענק כמו מטא (פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ), וטוויטר (לאחרונה X )  – הם בונים את המציאות, והם מסובבים את העולם, והם לא נותנים דין וחשבון לאף אחד אחר.

קחו פוסט פייק שזוכה למליונים התומכים בו, ומהודהד ללא הפסקה כי למישהו יש אינטרס, ואין לך שום יכולת של אמת להתמודד איתו. זה לא עניין של הסברה, זה עניין של משקל ה"לייקים" ברשת, ולמדינה קטנה כישראל אין שום סיכוי לייצר גל תמיכה ברשתות אל מול הצונאמי הזה שמסובב את העולם מכל בחינה אפשרית.

אפשר לדבר על דמוקרטיה, חופש מידע, חופש עיתונות, וחופש הביטוי, אבל בעידן הרשתות – כל אלו בטלים בשישים, כאשר חופש הביטוי מאפשר להדהד באין סוף פעולות מציאות שקרית ומעוותת. בטח ועל אחת כמה וכמה שהתשתית למידע הכוזב נשלטת בידי אנשים שלא נותנים שום דין וחשבון לאף אחד בעולם על מה שהם מאפשרים – הגענו לנקודת אבסורד מורכבת ביותר, שלא רק שלא משרתת דמוקרטיות או הילכי רוח דמוקרטיים – היא אפילו עושה את ההיפך הגמור ומסכנת את הדמוקרטיות.

כל הרשתות האלה מונעות על ידי גורם אחד מרכזי והוא הכסף – כל עוד יש "טראפיק" ברשת זה לא מעניין באיזה עניין מדובר, מהן העובדות, ומי עומד מאחורי השקר – כל עוד קיים טראפיק או רייטינג, הכיסים של כל אותם בעלי רשתות מתנפחים לממדים בלתי נתפסים. ואנחנו, הישראלים, הרבה יותר מושפעים ממשפיעים – זוהי אמת מטרידה, והיא אתגר לעולם החופשי שהשתעבד באופן מוחלט לרשתות האלה.

כמעט ולא תמצאו היום מישהו על הפלנטה הזו שאין לו סמארט-פון, שאינו מחובר לוואטסאפ, ושאין לו פרופיל בגוגל, או ברשת חברתית כלשהי. כולנו נתונים לגחמות של כל המפעילים האלה, יש בזה יתרונות מסויימיים, אך לנו כישראלים נראה שהחסרונות הרבה יותר משמעותיים.