טור אורח

כשהממשל האמריקני לא מכבה את אש השנאה ליהודים באמריקה

עמנואל בן סבו, לשעבר עורך אינדקס העמק והגליל

הממשל האמריקני ה"דמוקרטי" כבר לא מסתיר את עוינותו לישראל, בעודו מנסה לבלום את זכותה לניצחון מוחלט על החמאס בעזה ועל חיזבאללה בצפון. דרושה עמידה איתנה אל מול המגמה המסוכנת הזו, אך היכן היא?

ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב

כל כך היה מתבקש שמדינת ישראל תוציא צווים ותטיל סנקציות כנגד טרוריסטים ופושעים אמריקנים ובהם פרופסורים, מרצים, סטודנטים, אזרחים אמריקנים מסוכנים, ובעלי הון הקוראים להשמדת המדינה היהודית, המככבים במופעי האנטישמיות הכעורה והגזענות המבחילה בימים אלה ברחובות ובקמפוסים בארה"ב.

כל כך היה מתבקש שראש ממשלת ישראל היה מתייצב מול האומה ובאנגלית משובחת מטיל את האחריות לחיי היהודים בארה"ב על הממשל האמריקני והעומד בראשו אשר אינם פועלים בנחישות להגנה על אזרחיהם היהודים מול הטרור ופרץ השנאה במעוזי המפלגה הפרוגרסיבית.

כל כך היה מתבקש שמדינת ישראל תחזיר את שגרירה מארה"ב להתייעצות בגין אוזלת היד האמריקנית, תזמן את שגריר ארה"ב בישראל לנזיפה חמורה על שנשיא מדינתו מאפשר את מופעי הטרור האנטי יהודיים, אנטישמיים, אנטי חוקיים לאור יום בארצו.

כל כך היה מתבקש להגיש תלונות בבית הדין הבינלאומי בהאג נגד ממשלת ארה"ב אשר אינה פועלת חוקית נגד טרוריסטים הפועלים בקמפוסים וקוראים בפנים גלויות, לאור יום, להשמדת עם, העם היהודי.

צחנה של הפרת הסכם הידידות האיתנה בין ארה"ב לישראל מרחפת באחרונה בכל בירות העולם, אי אפשר עוד להתעלם מהצחנה הנוראה של ממשל דמוקרטי העוין את המדינה היהודית, אי אפשר לתלות סירחון זה במקריות, הריח הנורא העולה הוא ריח ההפקרה, מסורת המתהווה בממשלים דמוקרטיים הבוגדים בבעלי בריתם ומותירים אותם להיתלות על כנפי מטוסים ממריאים, אל מותם.

די לחזות בצל החיוור של תגובת הנשיא האמריקני מול הצונאמי של השנאה, לבת הר הגעש של האנטישמיות המתפרצת, רעידת האדמה של הגזענות ההרסנית בקמפוסים בארצות הברית, תגובה רפה, חלשה, חסרת משמעות, תגובה שאינה מכנה את הפושעים ברחובות כטרוריסטים מעודדי השמדת עם, תגובה שהיא אות קלון שייחקק לעד ככתם מוסרי-ערכי בהיסטוריה של ארה"ב ונשיאה.

ראוי לסקור בסקירה מהירה את התהליכים המתרחשים בימים אלה לנגד עינינו ולנגד עיניי העולם המשתאות, תהליכים שהם המשך יחסו העוין של ממשל ברק חוסיין אובמה, המחוויר אל מול יחסו העוין של ממשל ג'ו ביידן, יש המוכנים להישבע בנקיטת חפץ כי ה"קול קול ביידן, והידיים ידי חוסיין אובמה".

כדי להבין את מורכבות הבעיה די לבחון את הפער העצום, הדיסוננס הבלתי נתפס בין הצהרות האהבה והמילים המנחמות לבין המעשים המסוכנים החותרים תחת ביטחונה של מדינת ישראל ומתלכדים לכדי פגיעה משמעותית בחוסן הלאומי של מדינת היהודים, הממשל הדמוקרטי הנוכחי איבד את הקשר ליושרה, למוסר, לצדק ולאמת, בעיקר איבד את הקשר בין הצהרותיו למעשיו.

היסטוריית העויינות בין הממשל הדמוקרטי לראש ממשלת ישראל ימיה טרם טבח שבת שמחת תורה, תחילתה בממשל ברק חוסיין אובמה, המשכה בסירובו של הנשיא ביידן, לברך כנהוג את ראש הממשלה שנבחר ברוב דמוקרטי מובהק על ידי אזרחי מדינת ישראל, המשכה בסירוב המשפיל והמבזה של הנשיא להזמין את ראש הממשלה לביקור בבית הלבן.

האכזבה העצומה של הממשל הדמוקרטי אשר העז ברוב חוצפתו להתערב ולא בפעם הראשונה בפוליטיקה הישראלית, באה לידי ביטוי בסדרת הצהרות מנותקות ומשוללות יסוד כנגד ממשלת ישראל והעומד בראשה, הכוחות האמריקנים – מהמפלגה הדמוקרטית שכשלו כאשר פעלו במלא העוצמה נגד בחירת ראש הממשלה, הפנו כוחותיהם כנגד הלגיטימיות של ממשלת ישראל.

חתרנות אמריקנית בהובלת הנשיא

 

לאחר הקמת ממשלה נבחרת, המשיך מסע דה הלגיטימציה לממשלה ולעומד בראשה, עיתונאי חצר מקומיים תודרכו על בסיס יומי נגד ראש הממשלה, התהדקו שיתופי הפעולה בין הסוכנים המקומיים לאמריקנים, הנשיא האמריקני התערב ברגל גסה במחלוקת אודות חשיבותה של הרפורמה המשפטית אשר קרעה את החברה הישראלית, אנשי ממשל נפגשו עם מובילי המחאות שוהובילו לטבח שבת שמחת תורה.

נדמה היה כי ארה"ב זנחה את כל הנושאים החשובים לאזרח האמריקני, כל סוגיות הפנים והחוץ הבוערות, עסקה רק בדבר אחד, יצירת דה לגיטימציה ודמוניזציה לממשלת ישראל ולעומד בראשה.

בקרב האידיוטים השימושיים בתוככי ישראל היו שהתבשמו מהתוקפנות האמריקנית כלפי ראש ממשלת ישראל, לא השכילו להבין את האמת הפשוטה שאינם אלא כלי משחק, לא חשוב במיוחד, בדרך לקעקוע הלגיטימיות של מדינת ישראל, לא של בנימין נתניהו.

וכך החלה ארה"ב, דרך סוכניה הגלויים והסמויים במדינת ישראל, להתערב באופן בוטה בנושאים פנים-ישראליים, בחרה צד במאבק הלאומי מול הפלשתינאים הרוצחים יהודים מידי יום ביומו, על כל התבטאות של ח"כ מהירכתיים הגיבה משל היה נשיא רוסיה, על כל ציוץ שולי וזניח, תקפה משל נשיא סין צייץ, המאבק השיטתי במדינת ישראל חצה כל קו אדום ואפשרי והגיע למחוזות האבסורד.

האידיוטים השימושיים מחאו כפיים, שמחו בסתר ובגלוי, על מעשיהם החמורים של האמריקנים, ספרו את הימים שבהם טרם הוזמן ראש הממשלה לבית הלבן, המשתפי"ם התמוגגו כאשר פוליטיקאים חסרי משמעות הוזמנו לבית הלבן לפני ראש הממשלה וזכו לכבוד השמור למי שבעל הבית חפץ היקרו.

ההתערבות הבוטה נמשכה ברגישות המוסרית הסלקטיבית כלפי מתיישבים, חלוצים יהודיים, בהטלת סנקציות על אזרחים במדינה ריבונית דמוקרטית.

ואז הגיע טבח שבת שמחת תורה, גם הנשיא האמריקני הגיע, פרק בנאומיו המרגשים מטוס מלא בהצהרות ובדברי עידוד, אחריו הגיעה רכבת אווירית של הבטחות להכרעת החמאס, למיגור הטרור, לחיסול הרשע, מדינה שלימה התרגשה, אכן, "הידידה הגדולה של מדינת ישראל", מתייצבת לצידה ברגעים המאתגרים ביותר.

מדינת חסות?

 

זה בא, לצד הציוד הצבאי החשוב והנדרש מאוד שהעניקה ארה"ב ברוב טובה, החל ההתערבות בניהול המלחמה, צמרת הממשל השתתפה בישיבות קבינט ביטחוני, פיקחה על תוכניות מבצעיות, אישרה פעילות, והפכה אט אט למכתיבה את אופי מלחמה.

הצמרת הישראלית שהייתה נתונה עדיין תחת הלם המתקפה נוראה, תחת החיבוק החם של בת הברית ומלאי התחמושת העצום שהעבירה לישראל, כשלה באופן חמור כאשר לא הציבה את גבולות האבחנה ליחסים המתהווים בין ידידה בת ברית, למדינת חסות. 

הצמרת הישראלית, מראש הממשלה דרך שר הביטחון ועד הרמטכ"ל, התבזו שוב ושוב כאשר בבוקר הצהירו הצהרות בקול סמכותי ובוטח ובערב ההוראה שנחתה מהבית הלבן הורתה לפעול בדיוק להיפך, החל מהכנסת הסיוע ההומניטרי, דרך הכנסת דלק ועד לבניית מזח בנמל עזה.

הצמרת הישראלית, מראש הממשלה דרך שר הביטחון ועד הרמטכ"ל הכילו התקפה רבת עוצמה של איראן כנגד ישראל לראשונה בתולדות מדינת ישראל, הגיבו באיפוק בגבול הצפוני הכותש את קו הבתים הראשונים ברצועת הביטחון הישראלית הראשונה בתולדותיה, כל זה לא הספיק לרצות את אדוני הארץ החדשים.

לפיתת המלקחיים הגיעה, יש הסבורים בכוונת מכוון ברורה, מבית הדין הבינלאומי בהאג, וכללה איומים בהוצאת צווים אישיים נגד צמרת המדינה, צמרת הצבא על "פשעי מלחמה", העיוות המוסרי הגדול בתבל, צווים ללוחמי הצבא המוסרי בעולם.

הממשל הדמוקרטי המשיך להציב מכשולים בדרך להכרעת החמאס, הדהד את נרטיב שקר ההרעבה בעזה, את מות המחפים על פשע, החל לקבוע את גבולות הלחימה, הקשיח את עמדת החמאס בסוגיית שחרור החטופים, רקם עסקה עם "המתווכות ההוגנות" מתחת לאפה של מדינת ישראל, איים בהפסקת העברת ציוד צבאי לישראל.

השיא, הלא יאומן התרחש בעת שהנשיא התייצב ובקולו קבל עם ועולם הכריז על הפסקת החימושים הנדרשים למדינת ישראל כדי להכריע את החמאס.

בנתנז יצאו במחולות, בדאחייה חילקו כנאפה, ברפיח שרו שירי הלל, בצנעא שיגרו טילים של שמחה, בבגדאד יצאו בדבקה סוערת, ברמאללה הניפו סרטים ירוקים, בסעודיה שפשפו עיניהם ולא האמינו שכך נוהגת בת ברית בידידתה הטובה והחשובה ביותר.

בישראל הבינו כי בהצהרתו גזר הנשיא האמריקני את דינם של 132 החטופים, החיים והמתים, לארכי מחבל יחיא סינוואר, אין לאן למהר, ראש ממשלת ישראל עמד איתן מול הנשיא האמריקני והבהיר, אם צריך נילחם גם בציפורניים ועוד הבהיר כי לא תקום מדינה פלשתינאית, המתנה אותה מבקש להעניק הנשיא האמריקני כפרס על טבח שבת שמחת תורה, כל עוד נשמה באפו.

היהודיים השותקים בארה"ב החלו להשמיע קולם, כמו היהודים הדמוקרטים החשים נבגדים, המיליונרים היהודים הנחרדים ממעשיו של הנשיא הנאבק על חייו הפוליטיים ומקריב את מדינת ישראל ואזרחיה.

לשנות את כיוון המחשבה

 

משיחיים, הזויים, קיצוניים, חולמי חלומות, משוגעים, קיצוניים, שורפי אסמים, זהו אוסף הכינויים העדין בו השתמשו מתנגדי כנס ההתיישבות מחדש בעזה שהתקיים בתחילת המלחמה.

האלפים שגדשו את בנייני האומה הפכו למשל ושנינה, ללעג ובוז, לחבורת חסרי בינה, פנאטים חסרי מוח וחסרי הבנה, הם הוקעו תחת כל עץ רענן, כמעט מעל כל מרקע, תוכניות הסאטירה מטעם נהנו להפוך חבורה זו לזומבים, לנושאי אות הקלון וחרפת האדם הנאור, הליברל, הריאליסט, ההומניסט.

זמר אהוב נישא על כתפי מאות לוחמים בשטחי הכינוס שר, "חוזרים לגוש קטיף" והפך לבובת הוודו התקשורתית, הס מלחשוב על חזרה לחלק מהבית שנחרב ותושביו גורשו ממנו, הס מלהרהר בזיכרון ובגעגוע למה שהיה בית הפך למוצבי מלחמה ועתה עיי חרבות.

מה גרם לאנשים הרואים בעצמם, מצביאים מהוללים, חכמים גדולים, נבונים נושאי פרסים, אסטרטגים בעלי חכמה רבה, להתנגד כל כך ו"להרוג" באיבו את החלום, את הציפייה, את הכמיהה של יהודים מגורשים מביתם לשוב לאדמתם גם באופן סמלי, מה גרם להם להזדעזע, להתנגד, לצאת חוצץ נגד ברבור על חלום השיבה, מחשבה על הבית שהיה ונהרס על ידי האחים.

דווקא במרחק הזמן מתחילת המלחמה, נראה כי כל הגנרלים עטורי ההילה, התהילה, הדרכות והראייה האסטרטגית העמוקה, לא השכילו להבין מה שרועה צאן מגוש קטיף, רב מלמד מנצרים, עקרת בית מגני טל, הבינו בתבונתם הפשוטה.

שחרור האדמה מידי זרים שחיללוה ביד מרושעת, כיבוש הקרקע מידי מחבלים שרמסוה ברגל גסה, היא הניצחון הגדול על בני העוולה ואנשי התועבה, רק קביעת גבול על חשבון חלק מאדמת עזה יכול להניב את השבת החטופים וסיום המלחמה מהר יותר.

שוו בנפשכם שעם היציאה למלחמה היה ראש הממשלה כשלצידו הצמרת הביטחונית מצהירים כי כל חלק אדמה שייכבש יצטרף כחלק מארץ ישראל ובחלקם יוקמו יישובים חדשים, בסיסים, בתי מלון ומוסדות ציבור.

כשראיתי את תמונתם של איסמעיל הנייה ורעייתו מחויכים, מאושרים, מניפים אצבעות וי כניצחון, רגע אחרי שהתבשרו על חיסול שלושה מילדיהם ושלושה מנכדיהם, הבנתי.

בעוד אנו מקדשים את האדם הרי שאנשי התועבה מקדשים את האדמה, מה יותר הגיוני היה לפגוע בנכס המשמעותי ביותר של מקדשי האדמה מלהשתלט ולקחת מהם את האדמה, הרי תמונות הזוועה של אימהות ואבות מאושרים, לפחות כלפי חוץ והמצלמה כחלק מהתעמולה, מהפיכת ילדיהם לשהידים מספרת כי האדם חשוב הרבה פחות מהאדמה, נכה באדמה ונציל את האדם.

להלאים מחדש את עזה

 

כל חלקי עזה אותם כבש הצבא ואין בהם בני אדם יולאמו וישמשו כקלף מנצח בשיח השבת החטופים לבתיהם, מדינת ישראל תחדל מלהיות מובלת, תגובתית ותוביל את המהלך, בהצבת שעון, אשר יורה פעם אחת ביום על הזדמנות להשבת החטופים ובאם לא יושבו יסופח חלק נוסף, מדינת ישראל תמחיש את רצינות כוונותיה בהקמת מטות יישובים והתחלת תהליך התכנסות לקראת הקמת יישובים חדשים על חלקים בעזה.

מדינת ישראל יכולה גם היום לעצור את מרחץ הדמים המתחולל בעזה, לתבוע את השבת 133 החטופים, מעמדת כוח, עמדת האוחזים באדמה, עמדת המוכנים ליישב חלקים משמעותיים במה שהיה עזה .

לצורך מהלך שכזה צריכה מדינת ישראל להקים במהירות וועדות הכנה, משפטיות-בינלאומיות, לגייס את תמיכת העולם, להכשיר את הקרקע ולהתחיל להעלות יישובים אחדים ולא רק כדמי רצינו .

33,000 מחבלים ועזתים נהרגו במלחמה, מאות מפקדים חוסלו, עשרות בכירים סוכלו ובהם בנים של… ו-133 החטופים עדיין במנהרות, איננו זקוקים להרג נוסף, איננו זקוקים לסיכולים איננו זקוקים לחיסולים, הם לא יובילו לשחרור החטופים ולסיום המלחמה בניצחון ובהכרעה.

אנו זקוקים לתבונה פשוטה, למשוואה משנה מציאות, אדמה תמורת אדם וחנן בן ארי אחד שישיר כשהוא נישא על כתפי החיילים, "חוזרים לגוש קטיף".

לא הוזים, לא משיחיים, לא קיצוניים רק אנשים המבינים את המציאות האמיתית לאשורה ולא את המציאות המדומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אל"מ (מיל') ד"ר רונן איציק

המבצע שלא יצא

טור אורח המבצע שלא יצא אל"מ (מיל') ד"ר רונן איציק על המבצע שלא יצא אל הפועל לשחרור חטופים בשבוע הראשון של המלחמה, ומידור הדרג המדיני

קרא עוד »
סגן ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר, דוד לוי ז"ל

דוד לוי הובא למנוחות בבית שאן

נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שר החקלאות אבי דיכטר וח"כים נוספים ספדו ללוי. גם ילדיו של לוי, חברי הכנסת לשעבר ז'קי לוי ואורלי לוי-אבקסיס, נפרדו בדמעות וספדו לו במילים חמות ומרגשות. ראש עיריית בית שאן, נועם ג'ומעה: "הלך מאיתנו אחד מגדולי האומה"

קרא עוד »
חבר מועצת עיריית מגדל העמק אלי בקסיס

מכבידה את הנטל: עיריית מגדל העמק יוזמת חניה בתשלום בכל העיר

עושק התושבים במגדל העמק: מעיון בהצעת התקציב לשנת 2024, אשר צפוי להידון במועצת העיר ב-19.6, עולה כי העירייה צופה גדילה בהכנסות מקנסות חניה, מכ-616,000 שקלים שנגבו בפועל ב-2023 לכ-1.2 מיליון שקלים בתכנון התקציבי ל-2024, זאת בנוסף לצפי צמיחה בהכנסות העירייה מתשלום בגין חניה מ-250,000 שקלים ל-300,000. עוד הודיע ראש העיר יקי בן חיים על כוונת העירייה לקבוע חניה בתשלום בכל רחבי העיר ולגבות מן התושבים עבור תו חניה עירוני. חבר המועצה אלי בקסיס: "יעקב בן חיים הגיע למסקנה שניתן לעשוק כספית את התושבים והעסקים במגדל העמק". מן העירייה לא נמסרה תגובה עד סגירה הגיליון

קרא עוד »
הציפורים שניצלו מציד לא חוקי של פלסטיני משכם ע"י משטרת ישראל (קרדיט תמונה: משטרת ישראל)

תושב שכם נתפס כשהוא צד ציפורים מוגנות בצפון

תושב שכם שיקבל היתר כניסה מיוחד לישראל לצורך טיפול רפואי לבנו החולה ניצל את ההזדמנות ונתפס על חם בזמן צייד של ציפורים מוגנות. בסיום חקירתו במשטרת מחוז צפון הוגש כנגדו כתב אישום. המשטרה: "משטרת ישראל תפעל בנחישות כנגד פגיעה בבעלי חיים"

קרא עוד »
Scroll to Top