מגזין

חוקר המזרח התיכון והפרשן יוני בן מנחם: "אף אחד מראשי מערכות המודיעין הישראליות לא מבין ערבית"

הכתב והפרשן הוותיק, מנכ"ל רשות השידור ועורך קול ישראל לשעבר, אומר כי לא הופתע ממתקפת השבעה באוקטובר, רק מהכישלון המהדהד של צה"ל בהגנה על הגבול. הוא מתייחס ברצינות לאיומי ארדואן לפלוש לישראל באמצעות המיליציות שהשתלטו על סוריה, מעלה את החשש מפני השתלטות האחים המוסלמים על ירדן ומקווה שטראמפ יביא לחיסול מתקני הגרעין באיראן. ויש לו גם טענות לתקשורת הישראלית: "בימי אוסלו, כשהייתי פרשן בקול ישראל, והתחלתי להביא מידע על הכוונות האמיתיות של עראפאת, קראו לי 'ימני קיצוני'. לא רצו לשמוע את האמת"

יוני בן מנחם, עיתונאי בכיר וחוקר המזרח התיכון (צלם: וינוקר דוד)
יוני בן מנחם, עיתונאי בכיר וחוקר המזרח התיכון (צלם: וינוקר דוד)

הכתב והפרשן יוני בן מנחם נתפס לא פעם כנביא זעם בתקשורת הישראלית. כיום, כשהוא משמש כחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון וכפרשן לענייני ערבים במגזין "אפוק", עמדותיו הימניות מתקבלות בהבנה – אבל בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת, בעודו מסקר את העולם הערבי ואת החברה הפלסטינית, לרבות ראיון ישראלי ראשון עם יאסר עראפאת עוד כשישב בטוניסיה, הוא החל להביא את הקולות האמיתיים של האויב, ונתפס כ"ימני קיצוני" שלא רוצה שלום'.

בן מנחם, בעל קריירה עיתונאית ארוכה ומכובדת, אשר בשיאה גם הגיע לתפקיד עורך "קול ישראל" ומנכ"ל רשות השידור, סירב לכופף את האמת העיתונאית לטובת אג'נדה פוליטית או משאלות לב. נאמן לערכי העיתונות הקלאסית, הוא בחר לדווח את מה שראה ושמע, גם כאשר האמת לא היתה נעימה לשמוע.

"לא רצו לשמוע את האמת באותם ימים", הוא אומר, "אמנם בשנתיים הראשונות שאחרי אוסלו נתניהו עוד היה באופוזיציה ועוד לא נולד הביטוי 'ביביסט', אז קראו לי 'ימני קיצוני' וכמי ש'לא רוצה את השלום'. כל מה שהיה צריך היה לשמוע מה אומרים בצד השני על ההסכמים ועל השלום כדי להבין שזו היתה אשליה".

בן מנחם טוען שלא הופתע ממתקפת השבעה באוקטובר. "הייתי קצין מודיעין, ובקורס מודיעין מלמדים אותך שכל הסיפור נמצא במודיעין גלוי, רק צריך לדעת לקרוא אותו. היו תרגילים גדולים של חמאס בשנים שלפני המתקפה, והם גם אמרו בגלוי מה הם רצו ורוצים לעשות". המחדל הצבאי הוא זה שהפתיע – והרתיח – את בן מנחם יותר מהמחדל המודיעיני. לדבריו, הוא הופתע מ"כישלון הצבא בהגנה על הגבול".

"לא הכרענו את חמאס בעזה"

 

בן מנחם נותן ציון בלתי מספיק לצבא ולמדינה במלחמתה בחמאס מאז פרוץ המלחמה. לדבריו, צה"ל, לאחר חמישה עשר חודשי לחימה קשים ברצועה, לא הכריע את החמאס, אשר מתאושש ככח לוחם, מגייס לוחמים חדשים וגם מתחמש מחדש.

ש: האם עיסקת החטופים מתפרשת כניצחון ערבי על ישראל?

בן מנחם: "לא, הבעיה היא רק ברצועת עזה. אנחנו בעולם הערבי נתפסים כמנצחים. הבעיה היא ברצועת עזה, כיוון שברצועת עזה אנחנו לא הכרענו את החמאס, למרות כל הסיפורים של צה"ל ולמרות כל הסיפורים של הדרג המדיני, אנחנו לא הכרענו את החמאס. הם יודעים שכל הבתים שלהם הרוסים, אבל חיסלנו את הכוח הצבאי של החמאס? את זה לא עשינו. ראינו איך הם יצאו עם הלנדרוברים החדשים ועם הבגדים החדשים ועם הנשק, אז באותו רגע זה מחק את כל מה שהיה לנו מבחינת התודעה של הבסתם, זה מחק את הכל".

ש: זה לא זה לא סוג של הצגה?

בן מנחם: "ברור שזו הצגה, אבל אנחנו פה נמצאים בקרב על התודעה, ובסוף הם יצאו כאילו לא קרה כלום. אנחנו יודעים שאנחנו נתנו להם מכה חזקה מאוד, אבל הם משקמים את הכוח מבחינת כוח אדם ועכשיו הם מתחילים לייצר רקטות. יש להם היום 25,000 חמושים והם התחילו לייצר רקטות מחדש במנהרות, הם הכניסו מחרטות לתוך המנהרות לייצור רקטות".

בן מנחם מלין גם על האסטרטגיה וגם על הטקטיקה של צה"ל במלחמה מול חמאס, אשר להבנתו הכשילו את הצבא מלהכריע את המערכה. הצבא, וגם הממשלה, נמנעו מהחלטות על כיבוש עזה והישארות בה לתקופה ממושכת, וכך נולדה שיטת הפשיטות הנפסדת של המטכ"ל, במסגרתה כבש צה"ל מספר פעמים את אותם אזורים ברצועה ונסוג מהם, תוך שחיילים נהרגים ונפגעים באותם מקומות שוב ושוב.

בן מנחם: "אנחנו לא יכולים להכריע את חמאס בשיטה שצה"ל פעל 15 חודשים. אנחנו לא יכולים להכריע את החמאס כיוון שהצבא פעל בשיטה של פשיטות. אם אתה כובש שטח ואתה נסוג ממנו, אז הם חוזרים. ככה אתה לא יכול להכריע אותם, אתה צריך לכבוש את כל הרצועה ולשבת בה. אתה מבין מה פה הבעיה? אנחנו נצטרך להקריב עוד פעם חיילים מחדש כאילו שלא כבשנו כלום!".

ש: ועצם מתקפת השבעה אוקטובר הפתיעה אותך?

בן מנחם: "לא, אני כתבתי על זה שלושה מאמרים בשנתיים האחרונות, לפני השבעה באוקטובר, על כל התרגילים שלהם ועל צעדות השיבה, שהם מנסים לפרוץ לתוך ישראל. אני לא הופעתי אפילו מההיקף, אלא בעיקר מהכישלון של צה"ל. אני מדבר רק על מקורות גלויים, אני לא מדבר איתך על מקורות חשאיים, הכל היה בתקשורת של החמאס הדברים האלה. כבר אמרתי לך, בקורס מודיעין בסיסי מלמדים שכל המידע נמצא במודיעין הגלוי רק צריך לדעת איך לקרוא אותו, ולצערי לא רצו לקרוא אותו או להבין אותו".

הראיון עם אחמד יאסין והבעיה מספר אחת של אמ"ן

יוני בן מנחם: הקונספציה של אוסלו עדיין קיימת בצבא ובתקשורת
יוני בן מנחם: הקונספציה של אוסלו עדיין קיימת בצבא ובתקשורת
 

בן מנחם מדבר ערבית על שלל ניבי השפה, וקורא אותה בשפת המקור. כשהוא מדבר על מקורות גלויים, הוא מדבר גם על התקשורת וגם על האינטרנט בשפה הערבית. לבן מנחם, לאורך השנים, יש גם פרספקטיבה אישית קרובה לנושא: כעיתונאי הוא זכה לראיין אישית את מנהיגי האויב, בראשם יאסר עראפאת והשיח' הראשון של חמאס, אחמד יאסין.

בן מנחם עומד על החשיבות של הבנת השפה הערבית על מנת להבין את כוונות האויב: "אני דובר ערבית שוטפת, למה שאני אהיה מופתע? אני מכיר את החמאס מיום היווסדו, אני גם הייתי הראשון שראיין את השיח' יאסין בכלא. היו לי גם כמה ראיונות איתו אחרי כן. הבעיה של הקצינים הבכירים שלנו באמ"ן, אני לא מדבר על החיילים הצעירים שלנו ברמה שמנתחים את החמאס ואת החיזבאללה, אלא הבכירים והמפקדים, היא שבחיים שלהם לא ראו ערבי ולא דיברו איתו. אלה שכן מבינים ערבית, הערבית שלהם היא  ערבית ספרותית, הם לא יודעים ערבית מדוברת, לפחות רובם".

ש: איך זה משליך על תמונת המודיעין של צה"ל?

בן מנחם: "זה אומר שהם לא מזרחנים, הם לא יודעים את השפה הערבית על בוריה והם לא מבינים את מה שהאויב אומר. בעיני, הם לא יכולים להיות ראשי אמ"ן. הנה, עכשיו שמו את הפשלונר הזה, שלומי בינדר כראש אמ"ן, שבכלל היה לפני כן מפקד סיירת מטכ"ל. יכול להיות שהוא טוב במבצעים, אבל מה לו ולהבנת המזרח התיכון בכלל? אני הייתי מתבייש במקומו לקחת את התפקיד הזה.

"אחד הלקחים חייב להיות שצריך לשים ערביסטים ומזרחנים בראש אמ"ן. אתה יכול לשים מנהל בית חולים אחד שהוא לא רופא? אתה יכול לשים מישהו שהוא לא מקצועי? זה לא דבר פשוט המזרח התיכון, אתה צריך ניסיון, צריך לדעת את השפה, אתה צריך להתחכך בכמה זירות. אתה לא יכול לבוא מרקע קרבי למודיעין. מה בין לוחמה בשטח לבין מודיעין? אין קשר בין הדברים!".

הקונספציה של אוסלו, בצבא ובתקשורת

 

בן מנחם מדבר על "הקונספציה של אוסלו", ורואה אותה לא רק בדרג הצבאי הבכיר, אלא גם בתקשורת הישראלית. "יש את הקונספציה של אוסלו", הוא אומר, "יש כאלה במערכת שהם חיים באשליה הזאת של פתרון של שתי מדינות והסכם אוסלו, והם עדיין מאמינים באידיאולוגיה הזאת. הם לא מבינים שאין הבדל באסטרטגיה של אש"פ ושל חמאס, אין הבדל אמיתי. ההבדל זה רק בטקטיקה".

ש: לא התמכרנו להסכמים מדיניים והזנחנו בשמם את הגבולות כבר מימי הסכם השלום עם מצרים?

בן מנחם: "עם מצרים זה הסכם בינלאומי, יש לנו הסכם ויש לנו אזור חיץ גדול שזה כל סיני ויש לנו פיקוח של הכוח הרב לאומי בסיני. יש לנו אמצעים שבגללם אי אפשר להפתיע אותנו, אנחנו נקבל התרעה מספיקה אם יבוא משהו מכיוון מצרים. ברצועת עזה אין לנו את הדברים האלה, אין לנו את המרחבים האלה של סיני שאנחנו יכולים לגייס מילואים בזמן ולהתארגן להתקפת פתע, אין לנו כוח רב לאומי שמפקח על הגבול כמו שיש בסיני".

ש: אז מה צריך להיות פתרון "היום שאחרי" ברצועה, לדעתך?

בן מנחם: "צריך לכבוש את רצועת עזה, להקים בה ממשל זמני לשנה שנתיים עד שנמצא תחליף לרשות הפלסטינית ולחמאס. כן, יש דבר כזה. ברגע שהם יראו שאתה יושב שם, הם בסופו של דבר יקימו מתוכם הנהגה מקומית, שהם ירצו הרי לנהל בעצמם את החיים של האוכלוסייה. אתה יכול לתת להם לעשות בחירות. אני מתנגד למדינה פלסטינית, אני בעד תוכנית האוטונומיה של מנחם בגין שעליה חתמנו במסגרת הסכם השלום עם מצרים עם אנואר סאדאת. כמובן שצריך לקחת את התוכנית הזאת ולהתאים אותה למציאות שהשתנתה מאז ולתת להם אוטונומיה, שתהיה להם מועצת אוטונומיה שהיא תנהל את החיים שלהם ורק התחום הביטחוני הוא יישאר בידי ישראל".

סכנת המיליציות הסוניות בסוריה

בן מנחם: "צריך להתייחס לאיומי טורקיה ברצינות"
בן מנחם: "צריך להתייחס לאיומי טורקיה ברצינות"
 

למרות ההצלחות הגדולות של צה"ל בלבנון, עם חיסול כל הצמרת הבכירה של חיזבאללה, פגיעה באלפי מחבלים במבצע הביפרים והכניסה הקרקעית ללבנון, בן מנחם לא שקט גם לגבי הגזרה הצפונית. מצד אחד, הוא טוען שחיזבאללה לא חוסל לחלוטין בלבנון, ומצד שני התמוטטות סוריה ונפילתה לידי מיליציות סוניות בתמיכת טורקיה מהווה בעיניו איום מסוג חדש על ישראל.

"אנחנו לא גמרנו את העבודה בלבנון. אנחנו השארנו את החיזבאללה. אם אנחנו לא נחסל את איראן, אם לא נמוטט את המשטר באיראן ונחסל את מתקני הגרעין שלה, אז זו רק שאלה של זמן עד שחיזבאללה יתחיל איתנו מחדש בהברחת נשק ובניית הכח השלו במימון איראני".

ש: והעובדה שסוריה נפלה לידי גורמים שהם לא אוהדי איראן, לא חתכה את הקו היבשתי של אספקת נשק מאיראן ללבנון ולחיזבאללה?

בן מנחם: "הציר השיעי שעבר בסוריה נפל לידי הציר הסוני שבראשות טורקיה. טורקיה היא גם עוינת את ישראל, למרות שיש לנו יחסים דיפלומטיים איתה באופן רשמי. ארדואן לפני חודשיים איים לכבוש את ישראל, לפלוש לישראל, הוא אמר בנאום 'כמו שאנחנו נכנסנו לנגורנו-קראבאך, אז אנחנו גם לפלוש לתוך ישראל".

ש: אתה מתייחס לאמירות מהסוג הזה ברצינות?

בן מנחם: "בוודאי, איזו סיבה יש שאני לא אתייחס לזה ברצינות? אחרי מה שעברנו אנחנו חייבים להתייחס לכל דבר ברצינות. אם זה לא רציני, אז למה הוא אומר את זה? עד היום כל מה שהוא אמר, הוא קיים. הבעיה שאנשים לא רוצים לא רוצים להאמין לדברים, מה, הוא מתבדח?

"הוא לא צריך להעביר את הצבא הטורקי להילחם עם ישראל, יש לו את המיליציות הטורקיות בתוך סוריה, רק צריך לקרב אותם לגבול עם ישראל. יש לו שם 40,000 לוחמים, שיכולים לעשות שבעה באוקטובר בצפון. מי הפיל את בשאר אסד? המיליציות הפרו-טורקיות של מוחמד אל ג'ולאני, הם יכולים לעשות הם יכולים בדיוק לעשות מחטף כמו שחמאס עשה בעוטף עזה, אין שום הבדל".

כאמור, לבן מנחם יש גם טענות לתקשורת המיינסטריים הישראלית בהקשר הזה. "התקשורת שלנו מסתירה את זה, או שהיא לא מבינה או שהיא מסתירה, או שאומרים לה בדרג המדיני 'זה קשקוש, זה לא רציני' ולכן אתה לא שומע את זה בחדשות".

ש: מה נדרש שישראל תעשה כדי להכין את עצמה מול האיום הזה?

בן מנחם: "כתוצאה מהשבעה באוקטובר, ישראל הרחיבה את האזור החיץ ברמת הגולן וכבשה שם שטח של כמה עשרות קילומטרים כדי להיות ערוכה יותר טוב לאפשרות הזאת. היא גם תפסה החרמון הסורי, וגם השמידה מהאוויר את כל אמצעי הלחימה של הצבא הסורי של בשאר אסד, כדי שלא ייפול לידיים של המיליציות הטורקיות, מכיוון שהיא חוששת שהם ינסו לפלוש וזה היה זה היה מהלך נכון".

"בכלל, בעיני פה נוצר תקדים עכשיו, מה-7 באוקטובר, אנחנו חייבים לעשות אזורי חיץ בכל הגבולות שלנו, גם בסוריה, גם בעזה… אסור לצאת מעזה בלי אזור חיץ, אחרת אנחנו עוד פעם עלולים לחטוף התקפות כאלה של השבעה באוקטובר. מבחינת האויב, הם ראו שזה הצליח, אז השאלה אם ינסו לעשות את זה גם בזירות אחרות".

ירדן ואיראן, מה יהיה בעידן טראמפ וההזדמנות שבהתפטרות הרצי-הלוי

 

בן מנחם גם מפנה עיניים לזירה פחות מדוברת. כמו שכמעט לא מדברים באופן פומבי על ההתעצמות המדאיגה של מצרים, הציבור לא מודע לכל מה שקורה בממלכת ירדן, שבה כידוע רוב אוכלוסייה מזוהה כ"פלסטינית". "האחים המוסלמים מאוד חזקים בירדן. זו תנועת האם של החמאס. אמנם אין בירדן חמאס כמו שאנחנו מכירים אותו, יש האחים מוסלמים, והמלך עבדאללה חושש שהם יחברו למיליציות שהשתלטו על סוריה", אומר בן מנחם.

ש: באמת קיים חשש כזה בירדן?

בן מנחם: "בהחלט, הם חוששים שהמיליציות הטורקיות יפלשו גם לשטח ירדן, או שהם יסיתו את תנועת האחים המוסלמים בתוך ירדן עצמה להתקומם נגד המלך, ולכן המלך עבדאללה, לפני כשבועיים, שלח משלחת לטורקיה להתחנף לארדואן. הוא שלח את שר החוץ שלו ואת הרמטכ"ל ואת ראש המודיעין הירדני להתחנן לארדואן שירסן את המיליציות האלה, שלא יפלשו לשטחו. בינתיים לא יצא מזה כלום, אבל עצם זה שזה קרה מראה לך על החששות של המלך. גם במקרה הזה, חוץ ממני שכתב על זה מאמר, בתקשורת כאן אף אחד בכלל לא התייחס לזה".

ש: וראש הנחש האיראני, לדעתך יטפלו בו בעידן טראמפ שהחל השבוע?

בן מנחם: "יש אפשרות כזאת. יש אצלנו שטוענים בדרג המדיני, רומזים לזה שכאילו יש הבנות חשאיות בין נתניהו לבין טראמפ על הנושא הזה של איראן. נתניהו בחודש הבא נוסע לפגישה הראשונה עם טראמפ ונראה אם זה יסוכם ביניהם. לעומת זאת יש כאלה שטוענים, בעיקר בתוך ארה"ב, שטראמפ ינטרל את איראן דרך באמצעות הסכם חדש, הסכם גרעין חדש שינטרל את הכוח שלה ולא באמצעות פעולה צבאית, זה רע בשבילנו כי אז הם יישארו עם המתקנים. אנחנו צריכים שיחסלו פיסית את המתקנים הללו, וגם ימוטטו את המשטר".

ש: כשאתה מנתח את הרכב הממשל החדש של טראמפ, אתה רואה הרבה תומכי ישראל. זה לא משפיע בכיוון החיובי?

בן מנחם: "רוב המינויים הבכירים של טראמפ הם פרו ישראלים, אבל יש גם כאלה שאומרים לו 'אנחנו צריכים לשבת בצד, זה לא עניין של ארה"ב'. אבל כאמור רובם הם פרו ישראלים שתומכים בהשמדת הגרעין האיראני וזה כבר טוב לנו, במיוחד אם אתה משווה את זה לממשל ביידן. מצד שני, אם שמעת אותו השבוע, הוא רוצה לעשות שלום עולמי, הוא לא רוצה מלחמות, אז לך תדע".

ובכל זאת, בן מנחם משדר פסימיות, או לכל הפחות אכזבה מניהול המערכה. "אני לא אופטימי, אני פסימי.  אני פסימי מכיוון שאני רואה את המערכת הישראלית, קודם כל את ההנהגה של צה"ל, שהיא כשלה 15 חודשים, היא לא הצליחה למוטט את החמאס בגלל האסטרטגיה שגויה – גם כי יואב גלנט עצמו נכשל.

"צריך להבין, זה היה בושה וחרפה, מכיוון שהוא היה אלוף פיקוד דרום והוא מכיר היטב את רצועת עזה. היו לו תוכניות אחרות לכבוש את עזה כשהיה אלוף פיקוד דרום, אני הייתי אצלו, אני מכיר אותו אישית והוא הציג לי אז את התוכניות וראיתי שזה בכלל משהו אחר ממה שהצבא עשה עכשיו.

"הם עשו הרבה טעויות, אז אני מאוד מאוכזב כי אני אומר שהחיילים שלנו הם נהדרים, המפקדים שלנו הם נהדרים, כולם נלחמים כמו אריות, אבל האסטרטגיה מלמעלה היא אסטרטגיה שלא מבינה את המזרח התיכון".

ש: ההתפטרות של הרצי הלוי היא הזדמנות?

בן מנחם: "בוודאי, עכשיו יביאו את אייל זמיר שהוא אלוף רציני עם ראש פתוח, הוא כבר מבין שהוא צריך להיות רמטכ"ל התקפי והוא מבין שהוא צריך לא להיות בקונספציה. הוא היה אלוף פיקוד דרום, אז גם הוא מכיר את עזה מצוין. יש צ'אנס, אבל אנחנו נצטרך עוד פעם להקריב חיילים על סתם כי כבר יצאנו מהשטח שכבשנו שוב ושוב. אתה מבין, יכולנו לעשות את העבודה, יכולנו להצליח ולצערי זה לא קרה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יוני בן מנחם, עיתונאי בכיר וחוקר המזרח התיכון (צלם: וינוקר דוד)

יוני בן מנחם: חמאס עוד לא הוכרע בעזה

הכתב והפרשן הוותיק, מנכ"ל רשות השידור ועורך קול ישראל לשעבר, אומר כי לא הופתע ממתקפת השבעה באוקטובר, רק מהכישלון המהדהד של צה"ל בהגנה על הגבול. הוא מתייחס ברצינות לאיומי ארדואן לפלוש לישראל באמצעות המיליציות שהשתלטו על סוריה, מעלה את החשש מפני השתלטות האחים המוסלמים על ירדן ומקווה שטראמפ יביא לחיסול מתקני הגרעין באיראן. ויש לו גם טענות לתקשורת הישראלית: "בימי אוסלו, כשהייתי פרשן בקול ישראל, והתחלתי להביא מידע על הכוונות האמיתיות של עראפאת, קראו לי 'ימני קיצוני'. לא רצו לשמוע את האמת"

קרא עוד »
סגן ראש המועצה שלומי מפודה (פייסבוק)

מפודה התפטר מראשות וועדת החינוך ברמת ישי

מפודה, בהודעת פרישה שפורסמה בקבוצת הווצאפ של וועדת החינוך, הגדיר את המחלוקות עם ראש המועצה כ"בלתי ניתנות לגישור". ברקע ההתפטרות מצויה התנהלותה הבעייתית של המועצה מול המתנ"ס המקומי, אשר לראשונה משנת 2004 נכנס לגירעון של כחצי מיליון שקלים. יו"ר האופוזיציה הירשפלד: " ". ראש המועצה אסף אוברלנדר בתגובה: "עד כה לא התקבל מכתב התפטרות רשמי ממפודה"

קרא עוד »
הפגנת הורי הקורבנות בעפולה

הוגש כתב אישום חמור בגין התעללות נגד גננת בעפולה

הורי הקורבנות זועמים על הזמן הממושך שלקח לפרקליטות להגיש כתב אישום, וכן על כך שסייעות הגננת לא הואשמו. הפרקליטות: "לקח זמן לנתח את כל הראיות ולערוך שימוע. טרם הוחלט אם להגיש כתבי אישום נוספים בפרשה". המשטרה: "לא נפרט מה היו הראיות בתיק". הפרקליטות: "טרם הוחלט אם להגיש כתבי אישום נגד הסייעות, השימועים התארכו מעבר למצופה". עו"ד אריה ברוך, פרקליטה של הנאשמת: "אנו עדיין לומדים את כתב האישום"

קרא עוד »
Scroll to Top