הרב מנדי נחשון, בן 45, החל לפני מספר שנים את מסלולו בצבא הגנה לישראל. בימים בהם חוק הגיוס עולה לכותרות והרוחות מתלהטות סביב סוגיית גיוס החרדים, הרב מספק הצצה גם למורכבות הסוגייה וגם לפתרונות אפשריים עבורה.
הרב נחשון בקלות היה יכול להתנהל על מי מנוחות, ללא שום "טרדות" צבאיות. הוא הגיע כמעט לגיל 40 בלי להיות תחת הרדאר של המערכת הצבאית, ומן הסתם – גם בוויכוח הציבורי הידוע, לא קבוצת הגיל שלו נמצאת במוקד. הוא תפס את מקומו כרב קהילה וכראש ישיבה בעיר הולדתו, והיה יכול להמשיך בכך ללא כל הפרעה.
ובכל זאת, דווקא כבנם של שלוחי חב"ד בנוף הגליל, העיר בה גדל והתחנך, הוא ייחל להזדמנות לתרום תרומה משמעותית בצבא. ההזדמנות הגיעה בגיל מאוחר, גיל 39, בתקופת הקורונה.
לא רבים בציבור יודעים כי ישנו הסדר גיוס מאוחר עבור חרדים, שנועד בדרך כלל לבני 20 ו-30, לאחר סיום לימודיהם בישיבות התורניות. "בדרך כלל שכבת הגיל יותר צעירה משלי", הרב מנדי מספר, "מדובר באנשים המתקרבים לגיל 30, ואפילו פחות משלושים, בדרך כלל. אבל אני תמיד נמשכתי לתרומה גדולה בעלת משמעות, ולא הסתפקתי בשליחות הקהילתית והמקומית שלי – ובתקופת הקורונה נוצרה הזדמנות שבה הצבא רצה גם אנשים בגיל שלי. ככה עשיתי 'התגנבות יחידים' לצבא…".
ההסדר הזה נקרא "שלב ב'", במסגרתו מתגייסים חרדים מכל הארץ לתפקידים שהם בדרך עורפיים, בתחומים הקרובים לכישוריהם. ישנם גם לא חרדים בהסדר זה, למשל עולים חדשים ואחרים.
הרב מנדי, שהיה אחד המבוגרים במחזור שלו, בעת שהתגייס כבר מכהן כ20 שנה כרב קהילה וראש ישיבה, ולכן בתחילה הפנו אותו לפיקוד העורף – על מנת לתרום להסברה בתחום התגוננות העורף לאוכלוסייה החרדית.
חשוב להדגיש שמתגייסי שלב ב' עושים זאת על בסיס התנדבותי. הרב מנדי: "זו לא היתה חובה חוקית, אבל אני רציתי את זה די הרבה זמן, דווקא הצבא לא כל כך רצה במשך כמה שנים, עד שהגיעה ההזדמנות הנכונה. היה לי סוג של עיתוי טוב, אם אפשר לקרוא לזה ככה, בקורונה".
וזו כמובן סוגייה מאוד מעניינת, אפרופו כל הסוגייה הבוערת של גיוס חרדים לצבא.
ש: אתה מגדיר את עצמך כחרדי?
הרב מנדי: "אני חסיד חב"ד. מה זה חרדי? זו מילה רחבה, אנחנו יכולים לדבר על זה שעה על מה זה חרדי… אבל מה שנתפס בציבוריות הישראלית כשאנחנו אומרים חרדים אתה מתכוון למגזרים כמו של תנועת ש"ס או אגודת ישראל או דגל התורה, אז אני לא שם, אבל אם חרדי זה הכוונה אצלך לשומר תורה ומצוות בצורה אדוקה אז כן. חרדי זו מילה שאפשר להבין אותה בכמה מובנים, אני לא פחות מקפיד על שמירת תורה ומצוות, לבוש עם כובע וחליפה כמו שכל החרדים ביומיום נראים".
הרב מנדי בכל זאת נותן בהם, ובעצמו, סימני הבדלה. החרדים, כמובן, אינם מקשה אחת, ועל כך הוא בדיוק מדבר.
הרב מנדי: "חב"ד זו תנועה אידאולוגית שאותה מוביל הרבי מלובביץ, המסר והקו בכל הגישה שלו היא גישה מהפכנית בכלל בכל התנועה החרדית, כלומר הרבי בא ואמר אנחנו לא יכולים להסתגר לעצמנו כמו שעושים כלל הציבור החרדי ופה אתה כבר יכול לראות את ההבדל.
"החרדים בתפיסתם הם די מסתגרים, מה שנקרא משתדלים לבנות חומות שלא יפגעו בהם, שלא יזיקו לאידיאולוגיה שלהם. זה משתקף מאד בסוגיית הגיוס, אחד החששות ובצדק בעולם החרדי מהצבא הוא מה יקרה להם מבחינה דתית והאם הצבא ידע לתת להם את המענה הנכון וכו'. התפיסה של הרבי מלובביץ' הייתה שאנחנו לא יכולים להסתגר לעצמנו, תפקידינו להיות שליחים "שלוחי חב"ד" – הרעיון אומר שחייב להיות ערבות ואחריות ומעורבות עם כלל ישראל, אתה יודע מה, לא רק עם כלל ישראל אלא אפילו לדאוג לגויים.
"זאת אומרת, הרעיון שאנחנו לא פה בעולם הזה, בשביל עצמנו, כל אחד לדאוג לעצמו, לפי תפיסת עולמו. לא נכון רק לבנות את ה"גן עדן של עצמך לעולם הבא", אלא אנחנו פה בשליחות אלוקית בעולם ואנחנו צריכים לקחת אחריות לתיקון כל העולם".
הרב מנדי כאמור התגייס בגיל 39, בתחילת תקופת הקורונה, ועבר טירונות בסיסית שלאחריה נשלח לשרת בפיקוד העורף, בה החל לעשות מילואים. אתגרי ופערי ההסברה בציבור החרדי הם אתגר מתמיד עבור הצבא, והרב מנדי נקרא להיות חלק מהפתרון שמגשר בין הצבא לבין האוכלוסייה הייחודית הזו, אותה הוא כמובן מכיר מקרוב.
הרב מנדי מספר על חוויה מכוננת, שלימדה אותו דברים חדשים על עצמו: "אני פתאום התחלתי להתעסק עם הרבה דברים שאני לא עשיתי אותם קודם, אתה עובר כל מיני הרצאות וקורסים ודברים והשיתוף פעולה עם החיילים האחרים. בטח שזה נותן לך פתאום עולם חדש. הייתי אומר שזה בהחלט נתן לי עוד זווית חדשה בחיים על דברים ומושגים שלא הכרתי לפני".
ש: האם העובדה שבאת מהעולם של חב"ד והשליחות של התנועה בתוך ציבור חילוני, לא הכינה טוב יותר לחוויה הזו?
הרב מנדי: "אני חושב שזה ודאי עזר לי, אני באתי ממקום בשל יותר, יותר מבין לקראת מה אני הולך. המעורבות הציבורית הקודמת שלי עזרה, כי בסופו של דבר תמיד הייתי בפעילויות עם חיילים ועם הציבור הלא דתי, כל העולם הזה לא זר לי לחלוטין. דרך אגב, בתור צעיר נקרא לזה תלמיד ישיבה כפי שמקובל בחב"ד היינו עושים שבתות בבסיסים במסגרת פעילות של הטנקים של חב"ד. זאת אומרת במושגים בסיסיים שמלכתחילה אנחנו היינו חלק מהם, זה לא היה זר לגמרי".
ש: היה מעניין בפיקוד העורף? זה תחום "חם" עכשיו…
הרב מנדי: "כן, אבל אני חיפשתי תחום תרומה יותר משמעותי. אני כמובן לא מוריד ולא מזלזל בעבודה שנעשית ונעשתה גם אז בקורונה בפיקוד העורף וכמובן היום במלחמה, אבל בשלב מסויים אני הרגשתי שזה לא התחום שלי ולא באמת התפקיד שלי. זו לא המומחיות שלי, אני משמש ביומיום כרב וראש ישיבה. אז הרגשתי שזה לא מספיק וחיפשתי מה שנקרא משהו יותר שאני אתן מעצמי משהו יותר משמעותי, שאני אתרום יותר".
הרב מנדי מספר על הכניסה לקורס הקצינים של הרבנות הצבאית: "התאמצתי להיכנס לקורס קצינים של הרבנות. הייתי צריך קצת להתאמץ והצלחתי להיכנס. אז עברתי את הקורס קצינים של הרבנות. משם הגעתי לתפקיד הנוכחי שלי – רב היחידה של ר"מ 2 בפוריה".
ש: ומה התפקיד של רב יחידה?
הרב מנדי: "התפקיד הראשון של רב יחידה הוא כמובן לספק שירותי דת לכל החיילים ביחידה. ר"מ 2 היא יחידה רפואית שכל החיילים המתאשפזים בה מסופחים אליה למעשה. אז אם מישהו צריך תפילין או סידור, אוכל כשר וכדו' תפקידו לספק אותם.
"התפקיד השני והפחות ידוע, זה חס וחלילה קליטת חללים וזיהויים הראשוני. מה שנקרא, ההתנהלות עם הגוף, נקרא לזה טיפול בקדושה של החלל. לוודא שמקבל את המענה המתאים מבחינה זאת. בתקופה האחרונה גם קרה שאם חס וחלילה יש פצוע קשה לא מזוהה, זה גם התפקיד של הרב לעשות לו את הזיהוי בטביעת אצבע. הרב עובר גם הכשרה של זיהוי באמצעות טביעות אצבע וכך לעשות את הזיהוי".
ש: אבל מעבר לאספקה של תשמישי קדושה, יש גם צד של תמיכה רגשית ורוחנית בחיילים?
הרב מנדי: "בוודאי שהתפקיד שלי הוא לתת גם מענה רגשי. זאת אומרת כל מה שהבן אדם צריך אז משוחחים על זה, זה חלק מהקשר שלי עם כל החיילים ביחידה גם חיילים לא יהודים. אני בסוף גם הרב שלהם, אז מבחינתם פונים אליי, משוחחים איתי בדילמות, בשאלות, בהכל. זאת אומרת אני חלק מהוויה שם, אני לא יושב על תפקיד טכני.
"אז ברור שיש פה מעורבות הרבה יותר חיה ותוססת, זה לא איזה משהו טכני. עיקר הזמן שלי הוא בעצם לתת תמיכה רוחנית ונפשית לחיילים, זה עיקר הזמן שלי. אני אקרא לזה בין השורות. החלק הלא פורמלי הוא העיקר בעצם".
שבת השבעה באוקטובר היתה כידוע שמחת תורה. הרב מנדי ותלמידיו התכנסו בבית הכנסת שלהם בנוף הגליל לשיעור שלפני התפילה, בעת שהחלו להגיע ידיעות על הטבח בעוטף עזה. כיום אנחנו גם יודעים שהיו תוכניות מפורטות ומגובות בציוד רב של חיזבאללה לעשות מעשים דומים בצפון, שלא יצאו לפועל.
אבל אותו בוקר מבולבל ואכזרי היה שבת, והרב מנדי לא היה מחובר לחדשות רשמיות, רק לשמועות שרצו לגבי היקף האירוע. "ישר הבנו שזה אירוע חריג, גם בלי לדעת את הפרטים בהתחלה. אחד התלמידים שלי, איש מד"א, סיפר לי שהוא נקרא בגלל ארוע משמעותי והוא התייעץ איתי אם מותר לו לנסוע. אמרתי לו מיידית שמדובר בפיקוח נפש ושייסע. עוד לא הבנו מספיק את עומק הטרגדיה אבל כבר אמרו שיש מלא פצועים קשה. הבנו שיש פה איזה אירוע חריג וחמור. למחרת, שמיני באוקטובר, כבר גוייסתי למילואים".
ש: ואיך חווית המילואים הזו שונה ממילואים שעשית בעבר?
הרב מנדי: "בשגרה מזמינים אותך לכמה ימי הכשרות לפני פסח ואחר כך כמה ימים של תרגילים של ר"מ 2 אבל לא משהו שמכניס אותך לתוך אירוע כזה גדול. המלחמה פשוט בבת אחת הכניסה אותנו לתוך אירוע מתגלגל וככה עם כל העוצמות, ככה בבת אחת כזה זרקה אותנו למשהו מתמשך ברצף, זה עולם אחר פתאום. אצלינו ברוך ה' עוד שקט יחסית, אבל עדיין מרגישים את המלחמה".
אבל דווקא ביחידה הרפואית העורפית השקטה יחסית, הרב מנדי רואה את מה שהוא מגדיר כניצחון שקט שעולה מתוך המצב הלא פשוט של המלחמה הארוכה הזו: הוא רואה עלייה חדה בדרישה של חיילים לשירותי דת.
"אני יכול להגיד את זה בצורה מוחלטת", אומר הרב מנדי, "שאנשים בהתעוררות. יש הרבה בקשות לציציות, תפילין, תהילים, תפילת הדרך. יש הרבה מאוד התעוררות, אין ספק. אני חושב שאנשים הרבה יותר פתוחים ורוצים לשמוע. חשוב להם לשמוע מה יש לתורה לומר באירוע הזה. הייתי אומר שזה הדבר שמאוד בולט באירוע הזה. אולי זה הנקודה הכי חזקה, הרצון של אנשים לגעת בזהות ובמסורת היהודית שלהם".
הימים הם כמובן ימים סוערים, בעת שחוק הגיוס נמצא על סדר היום בהקשר של פסיקת בג"צ בנושא גיוס החרדים. הרב נחשון לא ממש מתיימר להציע פתרונות שלמים וכוללים, ואפילו מעיד על עצמו ש"ברוך השם שאני לא צריך לקבל החלטות בנושא כדי לפתור את הבעיה הזו, אני בורח מפוליטיקה", אבל הוא בהחלט לא בורח מהדיון ולא מתחמק מהבעייתיות של אי גיוס גורף לחרדים.
הרב מנדי: "כמובן זה סוגיה מורכבת. אין ספק שיש פה איזה מצב מורכב, כי מצד אחד אין ספק שהמדינה זקוקה לצבא חזק, אין חולק, לא יכולנו ללמוד תורה אם לא יהיה פה צבא חזק, שמגן כמובן בעזרתו של הקדוש ברוך הוא. אבל הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו שנעשה מה שנקרא את התלוי בנו.
"מצד שני הצד של לימוד התורה הוא חשוב ביותר. התורה בהחלט היא ההגנה הרוחנית שלנו, וההגנה הגשמית תלויה בהגנה הרוחנית. הדברים האלה חייבים להיות שניהם. בתפיסה שלנו כחסידי חב"ד בגישה של הרבי מלובביץ', אנחנו מנסים לשלב את הדברים.
"כלומר בחורי ישיבה צריכים לשבת ללמוד. אבל ברגע שסיימת את הישיבה, בדרך כלל זה כשמתחתנים בהחלט זה השלב להתגייס ולתרום, ברגע שמסיימים עם ספסלי בית המדרש בצורה המסודרת והרשמית. בחורי הישיבה הלומדים לא צריכים להתגייס, אחרי שמסיימים את הלימודים בהחלט יכולים להיות בצה"ל במסגרות מתאימות ולהתגייס".
הרב מנדי גם מסייג את דבריו: "תרשה לי להיזהר ולסייג. אני מאוד לא ממקום של להגיד לאחרים מה הם צריכים לעשות. יש פה ניסיון של מה שנקרא לחנך אחד את השני ולא הכל מגיע ממקום באמת נקרא לזה טהור, כן, ולכן זה גורם לחלק מהבעיה.
כאיש חינוך כרב וכראש ישיבה אני מאמין שדברים כאלה צריכים להיות בתהליכים ובהידברות בהבנה. אני מאמין שיש כל מיני פתרונות שיכלו לעזור, אם היו רק נותנים לעשות את זה לא דרך הפוליטיקאים מכל הצדדים. אלא באמת מנסים להגיע להבנה ופיתרון לדוגמא יש לחברה החרדית כחברה המון מקומות שהיא תורמת בכל מקרה. וזה לא דווקא שירות לאומי רשמי , אבל דברים ידועים כמו זק"א, איחוד הצלה, ארגוני החסד השונים וכדו "
הרב נחשון גם קיבל לא מעט ביקורת לא מוצדקת מלא דתיים בנושא הצבאי, בגלל חזותו החרדית ביומיום. "כן, חטפתי לא מעט. יש לי הרי ההופעה של חרדי עם כל הלבוש, מה שנקרא. כל יום שישי יש לי דוכן תפילין, ואישה אחת באה ואמרה לי 'לך תתגייס, לך תעשה מילואים!'. אמרתי לה שעשיתי ארבעה חודשי מילואים עכשיו במלחמה, והיא התנצלה. השבתי לה שגם אם לא הייתי עושה צבא, זה לא נכון ככה לצעוק על אנשים. היא שוב התנצלה. הגיעה הזמן שנתייחס אחד לשני בצורה נאותה ואנושית, גם אם לא מסכימים לפעמים".
ש: ומה דעתך על חוק הגיוס הנוכחי?
הרב מנדי: "אני לא מכיר את הפרטים, הכל תלוי את מי זה בא לרצות ומה זה בא לרצות. האם זה בא לספר סיפור פוליטי ומכסות של גיוס, או בא באמת ליצור שיתופי פעולה? אני לא יודע, אני באמת קטונתי מלהכריע בסוגיה. אני כן יודע שבכח זה לא ילך".
ש: אבל אתה מבין הבעיה מנקודת המבט של הציבור הכללי שכן מתגייס ורואה עשרות אלפי צעירים חרדים שלא?
הרב מנדי: "כן, בוודאי. אני נמצא בתוך הציבור הכללי ורואה ושומע הכל. מצד שני, זה לא שיושבים פה לאיזה שאלה אמיתית שיושבת בפני הרבנים, כאילו יש פה באמת מצב אמיתי של פיקוח נפש שאם לא יתגייסו עכשיו 20,000 בחורי ישיבה המדינה עכשיו חס וחלילה מתמוטטת, הרי זה לא השאלה, אם זה היה ככה הרבנים היו מיד אומרים להם עכשיו מתגייסים כמו שחרדים התגייסו, בקום המדינה ואחר כך.
"זאת אומרת, לא זה כי זה לא שאלה אמיתית של פיקוח נפש אלה שאלה של שוויון. כל מיני ערכים. איך אמרנו מקודם? אם היו מחשבים את כל ההתנדבות של החרדים בתור שירות לאומי, כנראה זה היה משפיע על המספרים והאחוזים והדברים היו נראים יותר מאוזנים. אם היה רצון אמיתי במערכות מה שנקרא לא לחפש לנקר את העיניים אחד לשני ולא לחנך מחדש, אלא רק לפתור את זה בצורה עניינית, היה אפשר להגיע להסכמות".
ש: אתה אופטימי בקשר למצב המדינה והמלחמה?
הרב מנדי: "ביטחונית אני אופטימי לחלוטין כמו כולם אנחנו רואים ניסים גדולים מבחינתי וכל האירועים האחרונים בתקופה האחרונה פשוט צריך להודות לבורא עולם על הניסים המופלאים שקורים ורואים את ההישגים של צה"ל במלוא העוצמה ובצורה כל כך נפלאה. אז כן, אני אופטימי לחלוטין.
הרב מנדי גם אופטימי במישור הרוחני והדתי: "בהקשר הרוחני, הצבא והמדינה בהחלט עוברים תהליך שמהזווית שלי כמובן מאוד מבורך לכיוון חיבור לזהות, לשורשים, ליהדות. אני חושב שהסטירה שקיבלנו באירוע הזה היא שצריך פה גם את הצד של בורא עולם,החיבור של האמונה והביטחון בבורא עולם. כמובן שתמיד צריך לבדוק את עצמנו שאנחנו בהחלט עושים כל מה שנדרש מאיתנו להיות חזקים ומקצוענים.
"התפיסה של הרבי היא הייתה תמיד תפיסה שצה"ל אסור לו למצמץ אסור למצמץ שצריך ללכת תמיד במלוא הכוח. כל חולשה שלנו מתפרשת ונתפסת אצל אויבינו בצורה נוראה. הרבי דיבר על כך שצריך לעמוד מול העולם ולהכריז שהארץ הזאת שלנו כי כך כתוב בתורה בורא עולם נתן לנו את זה. כשאנחנו נדבר מהמקום הזה העולם יכבד את זה. כשאנחנו מפקפקים בזה, כשאנחנו בעצמינו לא בטוחים בצדקת דרכינו ולמה אנחנו פה ומה בדיוק הזהות שלנו, אז בהחלט זה החולשה הזאת תתפס על ידי אויבינו כהזדמנות לתקוף אותנו".
ש: אז מהו הניצחון במלחמה בעיניך?
הרב מנדי: "אחד מהניצחונות של המלחמה הוא התהליך הטוב הזה של חיבור וזה בעיני, זה אחד הדברים שילכדו את עם ישראל, או לפחות את רוב עם ישראל. זה הנושא של חיבור לזהות היהודית ולאמונה בבורא עולם, שהוא בהחלט המצע המשותף שיכול להתאים לכולנו".
עם כל הדיבורים על עסקת חטופים חדשה, חזרנו לעסקת החטופים הקודמת למקרה יוצא דופן בו נחטפו אח ואחות שהיו יחד במסיבת הנובה – מיה ואיתי רגב, שנחטפו יחד וגם השתחררו בהפרש של ארבעה ימים בסבב העיסקה הראשונה בסוף 2023. אילן רגב (56), משחזר: "זה גיהנום שאני לא מאחל לאף אחד. צריך להחזיר את יתר החטופים בכל מחיר – המדינה תדע לטפל בכל המחבלים שהיא תשחרר אחר כך"
את הספר כתב וערך עמנואל בן סבו, עורך "אינדקס העמק והגליל" לשעבר. הספר הביוגרפי המרתק מספר סיפור ציוני של אהבת הארץ, מנטישת העושר החומרי באיראן ועד ההגעה לארץ המובטחת, הלוא היא ארץ ישראל והגשמת חלום הדורות של המשפחה
שני ערבים תושבי עין-מאהל נעצרו לאחר שתועדו במספר מקומות בעמקים ובצפון נוהגים באופן מסוכן ופרוע. הרכב עצמו נתפס בסמוך לעיר רמאללה וחולט על ידי המשטרה. המשטרה: "פעילותנו נגד סוג עבירות זה מבוצעת בכל המישורים, לרבות תגובה מהירה ונוכחות מתמדת"
מסיבת הטבע התקיימה כמובן ללא אישורי בטיחות מהרשויות וללא אבטחה כראוי, בהיותה בלתי מורשית. המשטרה: "מארגני מסיבות יכולים לבדוק אישור כדין לאירועים מול מוקד 100 של המשטרה"
משרד החקלאות הטיל סגר ברדיוס 10 ק"מ מהלולים הנגועים. המועצה האזורית מגידו: "יש להימנע ממגע עם העופות הנגועים או הפרשותיהם"
תקציב רמת ישי לשנת 2025, כמו גם קיצוץ תקציבי לשנת 2024, אושרו פה אחד במליאת המועצה המקומית, כולל בתמיכת שלושת חברי האופוזיציה מסיעת "רמה". כמו כן אושרו 1.7 מיליון שקלים נוספים לשדרוג מבני ציבור. יו"ר האופוזיציה הירשפלד השיג בתקציב מימון לתנועת הנוער העובד והלומד וכן להכנת בני נוער לצה"ל, והצביע בעד התקציב. אוברלנדר: "העברנו תקציב הכולל לא מעט בשורות"
