תרחיש המלחמה הכוללת בצפון מדיר שינה מאזרחים רבים, בשעה שמה שקורה בגבול הצפון הוא רק "פרומו" למה שעלול לקרות בעיקר במרחב הצפוני – עם אלפי טילים ורקטות שחיזבאללה עלול לירות למרחב חיפה, עמק יזרעאל ואף דרומה ממנו.

אם לא די בהדי הפיצוצים וההרס בגבול הצפון, הציבור ברובו זוכר גם את מלחמת לבנון השניה, שזימנה נפילות של טילים באזורנו. כל המומחים מסכימים כי שני המקרים הללו הם כאין וכאפס לעומת תרחיש המלחמה הכוללת, שבו גם איראן עלולה לקחת חלק פעיל ממש כמו בשיגור הטילים והכטב"מים המאסיבי שבוצע לעבר ישראל לפני מספר שבועות.

יצאנו לבדוק אצל הרשויות המקומיות השונות, וכן שירותי כיבוי אש וחברת החשמל, איזה סוג של היערכות בוצע בהן לקראת התרחיש הקשה הזה. כמובן, במגבלות ביטחון השדה – הנה התשובות שקיבלנו.

רמת ישי: רכש ציוד ותרגול יחידות

לדברי נועם רגב, דובר המועצה המקומית רמת ישי, המועצה במתכונת של "שגרת חירום" על כל מה שמשתמע מזה.

מבחינת הצטיידות, המועצה רכשה עגלת חילוץ נוספת, ציוד חילוץ ליחידת הסע"ר ולתא הבריאות וגנרטורים נוספים לחירום.  כמו כן, בוצע מיפוי צרכים של המקלטים הציבוריים בישוב בהם עובדי המועצה מקיימים ביקורות שוטפות לבדיקת זמינות וכשירות לקליטת תושבים בחירום. במקרה הצורך המועצה משלימה את הפערים – כמו במקרה של כמה מקלטים פרטיים בבתים משותפים בתחומי רמת ישי.

ביישוב ישנה כיתת כוננות משטרתית מתאמנת באופן שוטף תחת פיקוח המשטרה ובתיאום עם המועצה שמסייעת לה בהצטיידות. בנוסף, המועצה נמצאת בקשר עם חברי כיתת הכוננות "בני המקום" שגוייסו ע"י פיקוד העורף בתחילת "חרבות ברזל". 

יחידת הסע"ר מקיימת אימונים בשטח כולל אימון משותף עם תא הרפואה של המועצה. בהקשר זה, התקיים השבוע מערך החירום אימון משותף של יחידת הסע"ר (סיוע עזרה ראשוני) ותא הרפואה.

האימון התקיים בשטח אימונים ייעודי באזור- "אתר הרס" לראשונה במתכונת משותפת והשתתפו בו מתנדבי יחידת הסע"ר ואנשי רפואה המתנדבים בתא הרפואה. אחת ממטרות התרגיל היתה חיזוק שיתוף הפעולה בין יחידת הסע"ר לתא הרפואה הפועל תחת מכלול אוכלוסייה.

ראש המועצה אסף אוברלנדר ביקר באימון והתרשם מהמקצועיות והמחוייבות שהפגינו המתנדבות והמתנדבים. התרגיל התקיים בתיאום פיקוד העורף ובהובלת היקל"ר סא"ל במיל' ציון אוחיון, קב"ט המועצה יחיאל סבג, מפקדי יחידת הסע"ר אלדד תותיה וגונן נוסבאום, מנהלת תא רפואה ד"ר דינה סמארה, ומנהלת מכלול אוכלוסיה ומח' הרווחה במועצה, שרה גייצהאלס.

כמו כן, וועדת מל"ח מתכנסת בראשות ראש המועצה אסף אוברלנדר באופן שוטף לישיבות הערכות מצב בין היתר בהשתתפות גורמי הבטחון. המועצה מתרגלת תרחישי חירום כולל תרגיל יישובי שהתקיים בהנחיית פקע"ר ובו קיבלה המועצה ביקורות טובות מאד על תפקודה. ראש המועצה עומד בקשר שוטף עם פיקוד העורף והיקל"ר סא"ל במיל' אוחיון.

עוד נמסר מן המועצה כי "אנו ממשיכים בהרחבת מערך המתנדבים לחירום בכל התחומים ולאחרונה פורסם קול קורא להצטרפות. ראש המועצה אוברלנדר: "מערך החירום של מועצת רמת ישי נמצא בהערכות מוגברת לכל תרחיש מבחינת כוננות וכשירות. נמשיך להיות עם היד על הדופק וערוכים לכל תרחיש".

המועצה האזורית עמק יזרעאל: שבעה מכלולים לעבודת מטה ופריסה גיאוגרפית רחבה

מן המועצה האזורית עמק יזרעאל הגיבו בהרחבה על שאלותינו בנושא ההיערכות למלחמה אפשרית בצפון: "מועצה האזורית עמק יזרעאל משקיעה מאמץ נרחב, מקצועי ועתיר משאבים לשיפור המוכנות לחירום במועצה ויישוביה. בעת חירום, המועצה האזורית עמק יזרעאל מחויבת לפעול להצלת חיים ולקיום רציפות תפקודית וזאת, תוך מתן שירותים לתושבות והתושבים, בהתאם להנחיות המיגון של פיקוד העורף".

לדברי דוברת המועצה, שירה לוין, המועצה מאורגנת במבנה של שבעה מכלולים כשעיקר עבודת המטה מתבצעת בשולחן המרכזי, במרכז ההפעלה. שבעת המכלולים הם: מבצעים, אוכלוסייה, לוגיסטיקה ותפעול, חינוך, מנהל כללי, הנדסה ותשתיות ומכלול מידע לציבור, על פי מימוש המדיניות של ראשת המועצה, תוך קיום תקין של שגרת חירום.

"כחלק מתוכנית רב־שנתית ועל פי תרחישים שמעודכנים תדיר מול גופי החירום והביטחון השונים, המועצה נערכת לחירום באמצעות המכלולים השונים. כל צוותי המכלולים הוכשרו לספק מענה מיטבי לכל התושבות והתושבים", נמסר מן המועצה.

כמו כן, למועצה האזורית נבנה מרכז הפעלה חדשני, טכנולוגי וממוגן, כדי לספק בקרה וניטור מרחבי, ומערכות תקשורת שמאפשרות קשר ישיר ורציף עם כל הגופים התפעוליים והביטחוניים של המועצה והגורמים הרלוונטיים, כגון צוותי ביטחון, פיקוח, צוותים ייעודיים של אגף קהילה ורווחה, מתנדבים וגופים נוספים.

חשוב לציין כי האתגר המרכזי של המועצה האזורית היא הפריסה הגיאוגרפית העצומה שלה: המועצה משתרעת על פני שטח של 350,000 דונם וכוללת 40 ישובים. זוהי המועצה האזורית השניה בגודלה בישראל. האתגר המשמעותי בחירום הוא שימור הקשר עם כל היישובים ומתן מענה רציף, על אף פיזורם בהיקף נרחב.

עוד נמסר מן המועצה כי היא נערכת לחירום במהלך כל השנה, בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים, ובהם פיקוד העורף, משטרת ישראל, מג"ב, מד"א, כב"א וערוכה לתרחישים שונים, לרבות מלחמה אפשרית בצפון, תרחיש עלטה ותרחיש נפילת טילים.

בכל אחד מיישובי המועצה קיים צוות צח"י (צוות חירום) פעיל וכיתת כוננות מאוישת ומצוידת, המתורגלת באופן סדיר בשגרה. כיום, יש יותר מ-500 חברות וחברים בכיתות הכוננות ומספר דומה בצוותי הצח"י ביישובים.

כמו כן, המועצה פועלת ליצירת שיתופי פעולה וחיבורים בין ישובים סמוכים, כך שבעת חירום יפעלו ישובים חזקים ועצמאיים שיודעים לתפקד באופן המיטבי, באמצעים העומדים לרשותם.

חשוב לציין כי במהלך השנים ובעיקר מהשבעה באוקטובר, המועצה מימנה עבור יישוביה רכישת ציוד לחירום, על פי רשימות מומלצות ותמשיך לעשות זאת ביתר שאת, במהלך השנה הקרובה. בנוסף, ההצטיידות ביישובים כוללת בין היתר, ציוד חילוץ קל, ציוד רפואה, ציוד לכיבוי אש ועוד. במקביל, מג"ב צייד את כיתות הכוננות בכלי נשק ארוכים וציוד נלווה.

עוד ציינו בתגובת המועצה כי למועצה יחידת חילוץ בשם 'יפתח' המאובזרת בציוד חילוץ מתקדם ומופעלת ישירות על ידי אגף החירום והביטחון במועצה. ברשות המועצה מספר גנרטורים ומעבר לכך, לכל ישוב גנרטור משלו להתמודדות עם מצב של תרחיש עלטה.

לוין: "נערכנו עם מלאים של דלק, מזון וציוד רפואי, לצד מתקני קליטה לאוכלוסייה מפונה, היערכות חירום לאוכלוסיות רגישות ו/או לאנשים עם מוגבלות, כוח אדם זמין לתגבור מוקד המועצה, לפי הצורך ועוד. כל זאת, לטובת שמירה על רציפות תפקודית בעת חירום".

בנוסף, הצוותים השונים מתרגלים מצבי חירום שונים בשיתוף פעולה בין יישובים ואפילו עם רשויות מקומיות שכנות. כך למשל בשבוע שעבר, נערך תרגיל משותף לאגף חירום וביטחון במועצה עם צוותי הצח"י של היוגב, מזרע וכפר ברוך והמועצה האזורית מגידו.

בסוף השבוע האחרון נערכו תרגילים של צוותי הצח"י בבלפוריה ומפגש של ראשי הצח"י במערב העמק. השבוע, יתקיים תרגיל עם פיקוד העורף. זאת, לצד דיונים שוטפים להיערכות מיטבית וצמצום פערים בהיערכות לתרחישי עלטה ונפילת טילים במרחב.

שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל: "שמירה על הביטחון של תושבות ותושבי המועצה היא מטרה עליונה, העומדת בראש סדר העדיפויות שלנו ואנו ערוכים.ות לכל תרחיש, בשגרה ובחירום וביתר שאת, מהשבעה באוקטובר.

"בתוכנית '100 הימים' עבדנו בהקשר זה על חיזוק המוכנות של יישובי המועצה לשעת חירום ועל הקשר בין המועצה ליישובים, לרבות מיגון ויצירת שיתופי פעולה בין ישובים שונים באותו אשכול ובין מועצות וערים שכנות.

"זאת, לשמירה על רציפות תפקודית של המועצה ומתן מענה לתושבות והתושבים גם בעת חירום, תוך סנכרון מובנה בין גופי הביטחון השונים הפועלים במרחב. אנו שומרים על רמת מוכנות גבוהה, בהתאם לתרחישים אפשריים שונים במועצה וביישובינו".

עפולה: היערכות לתרחישי עלטה וחילוץ תושבים

עיריית עפולה גם נערכת לתרחישי המלחמה, עם דגש מיוחד על תרחישי מחסור בחשמל וחילוץ. לדברי כפיר בזק, דובר העירייה, בוצעו מספר פעולות בנוסף לרענון ציוד החירום הקיים בעירייה.

לדברי העירייה, העיר עפולה נערכה לאתגרי העלאת מצב הכוננות בצפון בכלל ובפרט למרחב העיר, מתוך דגש על שמירה וביטחון התושבים ומתוך מענה לתרחישי האיום של נפילת טילים רבים במרחב העיר. כלל המקלטים הציבוריים נצבעו, שודרגו והוכנו לשהיית התושבים בעת חירום. לכל מקלט נקבע תושב הגר בסמיכות אליו ואחראי על פתיחתו בזמן אמת.

בנוסף, נרכשו גנרטורים שייתנו מענה בעת הפסקות חשמל, הן לתקופות קצרות והן ממושכות. נקבעו מרכזי גנרציה לטובת תושבים הזקוקים לחשמל לצורך הפעלת מתקני חמצן בעת עלטה. כמו כן, הוכנה תכנית סדורה למתנדבים בעיר, המחולקים למשימות שונות בעת חירום, לכל אגף בעיריית עפולה.

כמו כן, הוקמה תכנית למוקד העירוני שיפעל במתכונת חירום וייתן מענה בזמן אמת לשאלות התושבים בנוגע למצב החירום. צוותי חילוץ קל מקרב עובדי הרשות הוכשרו כדי לסייע באופן ראשוני בעת פגיעה והרס בבניינים. נוסף על כך, נרכש ציוד חירום חדש ומתקדם כגון עגלות חילוץ מהרס, עגלות תאורה, וחפק טכנולוגי מתקדם.

בעירייה מציינים כי ישנה גם היערכות לפינוי תושבים לשהייה זמנית במקרי הצורך, כאשר מחסני החירום של הרשות תוחזקו והוכנו, וציוד השהייה למפוני בתים לאחר הרס כמו מיטות, מזרנים ושמיכות, אוחסן בהם לכל צורך אפשרי.

דובר העירייה סיכם: "העיר עפולה מוכנה להתמודד עם בעיות חירום במלוא הרצינות והיעילות, במטרה להבטיח את ביטחון ורווחת תושביה".

נוף הגליל: טיפול במאות מקלטים, הקמת מרכזים לוגיסטיים וכיתות כוננות

בעיריית נוף הגליל נערכו במספר מישורים במקביל לטובת תרחישי חירום שונים, בהובלת ראש העיר רונן פלוט ומנכ"ל העירייה עפר בן אליעזר.

בתחום המיקלוט והגנת העורף, נפתחו 57 המקלטים הציבוריים ברחבי העיר. בכל מקלט בוצע בדק יסודי בדגש על וידוא תקינות מערכת החשמל, מים, הימצאות ציוד חיוני ותאורת חירום. מיפוי המקלטים נשלח לתושבים בהודעת מסרון לנייד וכן מופיע באתר העירייה.

בנוסף, בוצע טיפול מיוחד בכ-800 מקלטים פרטיים בבנייני מגורים משותפים בשכונות הוותיקות, שהיו בשימוש כמחסנים לאפסון ציוד של דייריהם, מרביתם קשישים ומשפחות קשות יום. בסיוע משרד הבינוי והשיכון, העירייה הכשירה מקלטים אלה לשימוש בחירום. בימים אלה העירייה מבצעת חיבור המקלטים הציבוריים לרשת האינטרנט.

במסגרת הצטיידות החירום, העירייה רכשה ציוד ייעודי לתרחיש עלטה הכולל כ-80 גנרטורים (בנוסף לגנרטורים הקיימים ברשות), 4 עגלות תאורה ייעודיות להארת שטחים גדולים, כ-200 ערכות תאורת חירום, ומכשירי טלפון לווייניים.

מחשבה רבה הושקעה גם בתושבים העשויים להיזקק או נעזרים באופן קבוע במכשירי הנשמה: הוכשרו שלושה מוקדים לצורך מתן מענה לתושבים הנעזרים במכשירי הנשמה, כאשר כל מוקד מחובר לגנרציה חזקה ויכול להכיל עד כ-60 מונשמים.

כמו כן, העירייה רכשה ציוד חירום כללי כמו מעל ל-1000 מזרנים ושמיכות, ציוד עזרה ראשונה וציוד מיוחד לחילוץ פצועים תחת הריסות, כולל סולמות וציוד מכאני כבד.

בתחום הביטחון השוטף, נרכשו גם נשק ארגוני הכולל כ-60 אקדחים ו-10 רובים מסוג M16 וכן הוקמו ארבע כיתות כוננות: שתי כיתות כוננות בשיתוף עם פיקוד העורף, עם למעלה מ-80 מתנדבים מגויסים בעת הצורך, ושתי כיתות כוננות בשיתוף משטרת ישראל, עם כ-40 מתנדבים מגויסים.

כל המגויסים בכיתות הכוננות בעלי רישיון לאחזקת נשק. במקביל העירייה ביצעה הכשרות לעובדי מערך הביטחון, הפיקוח והשיטור העירוני לצורך ריענון ותרגול מתן עזרה ראשונה בחירום. בשיתוף מד"א, בוצעו הכשרות לכלל עובדי העירייה ונערכו שבע סדנאות לתושבים מתנדבים.

למען הנגשת שירותי החירום בשעת הצורך, העירייה חילקה את העיר לשמונה שכונות מרכזיות ובהן הקימה מרכזים לוגיסטיים שיפעלו בחירום. בכל מרכז לוגיסטי מצוותים תושבים מתנדבים בעלי רישיון לאחזקת נשק.

באשר להסברה והנחיות לתושבים, המוקד העירוני של נוף הגליל הפך מאז פרוץ המערכה בעזה למרכז התקשורת הישיר, המקיף והזמין לתושבי העיר במשך כל שעות היום והלילה. בתחילת המלחמה, המוקד תוגבר בכוח אדם דובר שפות שונות וכיום, בשגרת החירום, המוקד נכון להפעלת כוננים בשפות שונות בכל רגע נתון.

העירייה איתרה מקרב כלל התושבים בעלי מקצועות בתחומי הרפואה והנדסת בניין (עובדים פעילים וגמלאים) והקימה קבוצות וואטסאפ ייעודיות לצורך הקפצתם לסיוע בשעת חירום. לבסוף, כל המערכות הללו יתורגלו החודש פעמיים: נקבעו שני תרגילי מוכנות לחירום ברשות המקומית, האחד ב-8 ביולי והשני ב-21 ביולי. שני התרגילים יאפשרו תרגולת ממוקדת לבעלי התפקידים בחירום לצורך התמודדות בתרחיש עלטה.

ראש מרחב העמקים בחברת החשמל: "תרחיש העלטה לא מחזיק מים, ערוכים לכל תרחיש"

חיים תורג'מן, ראש מרחב העמקים בחברת החשמל, מאוד בטוח ביכולת של החברה לספק חשמל גם תחת מתקפות כבדות של רקטות וטילים מלבנון. בהתייחס לדברים של שאול גולדשטיין, מנכ"ל נג"ה, על כך שחיזבאללה יכול להפיל את רשת החשמל של ישראל וכי "אחרי 72 שעות ללא חשמל אי אפשר לחיות כאן", תורג'מן דווקא מבקש להרגיע את הציבור באמירה נחרצת: "תרחיש העלה שדובר עליו לא מחזיק מים במציאות, אנחנו ערוכים לכל תרחיש. הציבור יכול להיות רגוע. יש לנו גם ציוד וגם התייצבות יותר ממלאה של העובדים, שממש כמו חיילים באים עם מוטיבציה גבוהה לכל משימת תיקון תשתיות בגבול הצפון ומוכנים לכל תרחיש".

תורג'מן מביע ביטחון ביותר מ-300 עובדי חברת החשמל העומדים לרשותו במרחב העמקים: "נערכנו לתרחיש של מלחמה, אנו יודעים לעבוד בחירום 24/7, כולל שתי משמרות של 12 שעות, גם למקרים של נפילות חשמל ואיבוד רשת סלולר. מלאי של ציוד, כולל עמודים ומתקנים נייידים חליפיים, עומד לרשותנו. יש גם סמי טריילרים עומדים בהיכון".

תורג'מן מביע אופטימיות גם למקרי קיצון: "גם אם נפגעת תשתית קריטית, יש מענה חליפי בדמות תשתית ניידת. עשינו תרגילים רטובים בשטח, עד רמת הבורג האחרון ובתרגולים השונים אפילו הקדמנו בזמנים שביקשו מאיתנו לתקן את התשתיות שכביכול נהרסו. הציבור יכול להיות רגוע שנערכנו לתרחישים הקיצוניים ביותר. אנחנו ערוכים לפעול 24/7 בכל עצימות, כפופים לפיקוד העורף. חייבים שהגישה והכבישים יהיו פנויים, כמובן בכפיפות לשיקולי הצבא. ערוכים למתכונת חירום, כולל שליחים פיסיים.

תורג'מן משבח במיוחד את עובדיו, וגם דואג לאלו המגלים מצוקה על רקע המלחמה: "עובדי חח"י ניחנים ב- DNAמיוחד משלהם. מרגש מאוד לראות את זה. העובדים תומכים בצפון וגם בדרום, יש היצע עובדים שגדול על הביקוש מבחינת התייצבות עובדים בכל משימה רגישה של תיקון תשתיות בגבול הצפון. אנחנו מלווים על ידי הצבא ומאובטחים בכל משימה כזו, והצבא מגביל את מספר העובדים שיכול לצאת לכל משימה כזו, אבל מספר ה'קופצים' על כל משימה גבוה ממספר העובדים שיכולים לצאת אליה בפועל. ממש כמנו חיילים, הם נלחמים לצאת אל המשימות האלה".

לגבי רגישות לפוסט טראומה אצל העובדים, לדברי תורג'מן בכל שבוע יש שיחה בטיחותית לפני כל עלייה לתיקון כזה, ומשלבים מח' רווחה, פסיכולוג ופסיכיאטר. אפילו על בעיות אישיות במשפחה, עובדים שבת הזוג שלהם הולכת ללדת, הם מדווחים ומטפלים ברגישות. עובדים שחזרו ממילואים בעזה מקבלים תמיכה רגשית ונפשית מתאימה – יש עובדים רבים שגוייסו, לפחות 30% מהכח האדם בתקופת המלחמה".

כיבוי אש: רכבי כיבוי קלים, טרקטורונים לכיתות כוננות ו"שומרי בית"

גם מחוז צפון של שירותי כיבוי האש נערכים במרץ לתרחישי מלחמה כוללת, אם כי יש לומר כי הם כבר חלק מן המלחמה המתחוללת בגבול הצפון – בעת שלוחמי האש מתמודדים עם מקרי שריפות רבים כתוצאה משיגורי רקטות, טילים וכטב"מים מלבנון.

מחוז צפון של כב"א מסר בתגובה לכתבה זו: ״מערך כבאות והצלה לישראל בכלל ומחוז הצפון בפרט, נערכים לתרחיש של מלחמה בצפון מזה שנים רבות. החל מה-7/10 פועלים לוחמי האש והמפקדים בצפון בעצימות גבוהה ובריבוי אירועים במרחב כתוצאה מהלחימה המתמשכת. עם תחילת הקיץ התממשה הנחת העבודה כי כל נפילה תוביל לשריפה בשטחים פתוחים וניתן המענה לכך בתגבור כוחות.

"בהנחיית נציב הכבאות, תוגברו צוותי הכיבוי במרחב גליל-גולן בצוותים מתחנות אחרות, ממחוזות אחרים ואף בכבאים כתומים מפיקוד העורף במילואים.

"מרכז השליטה המחוזי עוּבה בכח האדם, המערך הלוגיסטי תוגבר כדי לייצר רציפות תפקודית ומתקיים שיתוף פעולה הדוק עם גורמי השת״פ – קק״ל, רט״ג, צה״ל, משטרת ישראל והרשויות המקומיות. בימים אלו נמצא מערך הכבאות בהליך רכש מיידי של 30 רכבי כיבוי קלים (טנדרים) לטובת שיפור המענה.

"מחוז צפון הקים בשנים האחרונות את מערך ״שומרי הבית״ שבמסגרתו הוכשרו קרוב ל-3000 איש במתן מענה ראשוני לכיבוי שריפות וחילוץ קל.

"במהלך המלחמה מערך הכבאות הכשיר וצייד את כיתות הכוננות היישוביות בקו העימות באמצעי כיבוי, בחליפות הגנה ותקיפה ואף ברכבי כיבוי. לאחרונה אף הועברה החלטת ממשלה לטובת רכישת 156 טרקטורונים וטנדרים שיחולקו לצוותים היישוביים בצפון".