מתן פלג, אשר קרובי משפחתו נטועים עמוק בעמק כבר שנים רבות ומתגוררים ברמת ישי, הלך לאוניברסיטת חיפה ללמוד מדעי המדינה לא בהכרח כי זו האוניברסיטה הטובה ביותר ללימוד הנושא. לא. הוא "חיפש אקשן", להיאבק באנטי ציונים ופוסט-ציונים, ואוניברסיטת חיפה היתה זירה המתאימה למאבקים סטודנטיאליים שכאלה.
האש הציונית בוערת בפלג עוד מלפני כן, אבל אותה בחירה אקדמית שינתה את מסלול חייו לא בגלל הנושאים האקדמיים אותם בחר ללמוד, אלא גם ובעיקר בגלל הפעילות שלו מחוץ לכיתות הלימוד. חבר הכיר לו את ארגון "אם תרצו", שהיה אז ארגון סטונדטים ציוני קטן ולא מוכר שהחל את דרכו בכלל באוניברסיטה העברית בירושלים, ומהר מאוד הוא הפך לאחד ממנהיגיו הבולטים ולמנכ"ל השני של הארגון.
"הצטרפתי לתנועה ב-2009, ממש לפני 'עופרת יצוקה", הוא נזכר, "כסטודנט באוניברסיטת חיפה באמת חיפשתי איזה מקום לעשות בו ציונות בלי להיות מקושר לשום מפלגה. רציתי לעשות ציונות ולקדם ציונות ולשמור על מדינת ישראל מבפנים, בזמנו זו הייתה תנועה שאף אחד לא הכיר כמעט. כי זה היה לפני הקמפיינים הגדולים שעשינו אחר כך".
פלג היה זה שהקים את הסניף, או את תא הסטודנטים של תנועת "אם תרצו" בקמפוס של אוניברסיטת חיפה, עוד בימים שבאותו קמפוס ממש פעל תא של התנועה האיסלאמית. מתן: "היו שם ממש הפגנות עם דגלי אש"פ, ממש ככה בתוך הקמפוס. זו הפעם ראשונה שראיתי משהו כזה בעיניים שלי. צריך לזכור שאז, בתוך הקמפוס, עוד היה את תנועת הסטודנטים של ה'אחים המוסלמים', כן? מה שנקרא "איקרא", כאילו תנועת הסטודנטים של התנועה האסלאמית".
ש: עם דגלים ירוקים וכאלה?
מתן: כן בטח, הבנות, הלכו עם צעיפים ירוקים הבנים הלכו עם טישרטים ירוקים, זה היה משהו מאוד מאוד נוכח בקמפוסים. אגב, מי שהעיף אותם בסוף זה היה 'אם תרצו', מכל הקמפוסים, כי ברגע שהוציאו את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, אז עמדנו על כך שצריך גם להוציא את הסניפים שלהם מהקמפוסים, וזה באמת מה שקרה. בעיני בדיעבד זה אחד ההישגים הגדולים של הארגון, לדעתי עד היום".
הלימודים באוניברסיטת חיפה זימנו לפלג לא רק הזדמנויות להיאבק מול תאי סטונדטים קיצוניים, אלא גם להתמודד עם ההטיה הפוסט-ציונית, שלא לומר אנטי ציונית, באקדמיה עצמה, לרבות מרצים שמגחיכים את הרעיון הציוני ואת התפיסה הלאומית בכללותה.
מתן אומר כי באותה התקופה "הרגשתי שמרצים אנטי ציוניים ממש היו בתקופה ההיא הרבה יותר באוניברסיטת בן גוריון ובתל אביב מאשר בחיפה. בחיפה היה הרבה בוודאי פוסט ציונות, כמו הגכחה של הציונות, בוודאי בסילבוס של השיעורים. אותי, כסטודנט למזרח תיכון ומדעי המדינה ניסו ללמד כמה הרעיון הציוני הוא רעיון מודרני ורעיון מומצא, דברים שהם לא נכונים בעליל אבל את זה מלמדים.
"חשוב לומר שמבחינה היסטורית, העיקרון הלאומי הוא לא עיקרון מומצא. הוא עיקרון קדום. בטח שעם ישראל יכול ללמד את כל אומות העולם עד כמה זה רעיון קדום ואמיתי. אבל לא מלמדים את הדברים האלה. זה אגב, חיזק לי את הדרייב להמשיך במה שאני עושה בציונות ולקדם ציונות ולהגן עליה באקדמיה".
פלג החל להתבלט בפעילות של "אם תרצו", והפך יחסית מהר לחלק מן ההנהגה הבכירה של הארגון הצומח שמשך אליו יותר ויותר תשומת לב תקשורתית וסטודנטיאלית. ב-2011 יצא הקמפיין הארצי הראשון של הארגון, ששם אותו על המפה הלאומית ויצר הד גדול לפעילותו.
מתן: "הקמפיין הראשון ש'אם תרצו' למעשה קצת יצאה מגבולות האקדמיה, היה בקמפיין נגד הקרן החדשה, לחשיפת המעורבות של הקרן החדשה ושל ארגוני הקרן החדשה בדו"ח גולדסטון. דו"ח גולדסטון, כזכור, האשים בזמנו את ישראל בפשעי מלחמה במבצע 'עופרת יצוקה'. הרי מי שבסוף השפיע על הדו"ח לאורכו לרוחבו, נשען על ארגוני דה לגיטימציה ישראליים כמו 'בצלם', 'עדאללה', 'שוברים שתיקה'. זה כל מיני ארגונים שקיימים מכסף של הקרן החדשה לישראל. עוד חשוב לומר כי שאותה קרן זה לא גוף ישראלי, זה תאגיד אמריקאי שרשום בישראל כחברה זרה ולא עמותה ישראלית.
"זו בעצם פעם ראשונה לדעתי שהתנועה התחילה להיות מוכרת מחוץ לקמפוסים. באמת אחרי 'עופרת יצוקה', אחרי דוח גולדסטון, מפה זה רק התחיל להתחזק. כשאני הפכתי למנכ"ל התנועה ב-2014, אז כבר כאילו התנועה הייתה חייבת להתרחב, ובהגדרה לקהלים שאינם סטודנטים, כי בסוף ישראל זה לא ארצות הברית… בארצות הברית אם יש לך ארגון אמריקאי שנקרא "טרנינג פוינט "USA, ארגון שיכול להישאר רק באקדמיה כי פשוט כמות הקמפוסים בארצות הברית היא אין סופית. כאן יש שבע אוניברסיטאות ועוד כ-15 מכללות, וזהו".
פלג, בגיל 34, הפך למנכ"ל השני של התנועה, ובעשר שנות כהונה הרחיב מאוד את התנועה והפך אותה לדומיננטית וידועה מאוד בציבור.
ש: איך הפכת למנכ"ל התנועה?
מתן: "די באופן טבעי, כלומר, הקמתי את הסניף באוניברסיטת חיפה, אחר כך הפכתי להיות רכז הסניפים הארצי, אחר כך כבר עברתי לירושלים, אז הייתי מנהל הפעילות הכללי של כל התנועה וכשהיושב ראש בזמנו, רונן שובל, עזב את התנועה, ואז בארבע 10 אז אני כאילו היה די טבעי שאני אחליף אותו".
מתן נכנס לתפקיד במרץ רב, והציב מטרות שאפתניות לארגון הקטם שמנה אז רק שלושה עובדים וכמה מאות מתנדבים. "שמתי לעצמי ממש מהתחלה את המטרה של להתחבר לעוד קהלים", הוא אומר, יצרנו קבוצות לחץ למען הרעיון הציוני וככה התחלנו להתחבר. היינו מעורבים בהקמת פורום המשפחות השכולות, פורום נכי צה"ל לביטחון ישראל, וכל מיני פורומים שונים שהתחלנו ככה להגדיל. במקביל התחלנו לשלוח מתנדבים לכל מיני פעילויות, כמו קבוצה של מתנדבים מול אנרכיסטים. הגדלנו את גופי המחקר שלנו. זה היה מסלול הגדילה של התנועה בתקופתי".
הכניסה שלו לתפקיד היתה זמן קצר לפני מבצע "צוק איתן", ששוב העלה את המתח בתוך הארץ בין יהודים וערבים, וגם עורר דעת קהלת אנטי ישראלית בכל רחבי העולם. בכל זאת, פלג רואה הבדל בין המציאות והתודעה הישראלית שהיתה ב"עופרת יצוקה" ב-2009ף לבין זו שהיתה ב"צוק איתן" ב-2014.
מתן: "החברה הישראלית היתה יותר מודעת לכוחות הפועלים בתוכה כנגדה ב-2014. אני חושב שגם בעיקר בזכות תרומתה של 'אם תרצו' החברה הישראלית ידעה מי הנפשות הפועלות והכוחות הפועלים. כלומר כבר ידעו בדיוק מי אלה שוברים שתיקה, ידעו מה הם, מה הם עושים למדינה, החברה הייתה יחסית יותר מחוסנת לטענות של הארגונים האלה וידעה להתמודד איתן טוב יותר".
אחד הקמפיינים הזכורים ביותר של "אם תרצו" בתקופת הנהגתו של פלג היה הקמפיין לחשיפת המעורבות של ממשלות זרות במימון פעילויות פוליטיות של ארגוני שמאל רדיקלי בחברה הישראלית. זה נקרא קמפיין "השתולים", שבו כונו אותם ארגונים "שתולים" של ממשלות זרות בפוליטיקה הישראלית. הקמפיין החל כשנתיים לאחר "צוק איתן", בשנת 2016, ועורר הדים גם בארץ וגם בעולם.
מתן: "ההבדל הגדול בין הקמפיין כנגד הקרן החדשה לבין קמפיין השתולים היה שקמפיין השתולים הוא בעצם הפעם הראשונה ששמנו את הקרן החדשה בצד והחלטנו להתמקד בממשלות זרות, ואז בעצם וחשפנו את המעורבות של מדינות זרות בפוליטיקה ובהוויה הישראלית. בקמפיין הזה בנו ממש שמנו אצבע על העובדה שמי שמממנת זה אמנם הקרן החדשה, היא מממנת, מתכללת וגם ממקצעת אותם, אבל בסוף הכסף הגדול מגיע עם הממשלות זרות ואז מה שיוצא לך זה שארגונים במימון ממשלות זרות מגנים בישראל על מחבלים, מכפישים את המדינה ובעולם מאשימים את ישראל למשל בפשעים נגד האנושות, בכל מוסדות הבינלאומיים שונים".
ש: למה זה היה כל כך חשוב?
מתן: "צריך לזכור שבזמנו היית עולה לוועדה בכנסת והיית אומר ש'שוברים שתיקה' מקבלים כסף מממשלת גרמניה, אז כולם סביב השולחן אומרים בסדר, אבל גרמניה היא ממשלה ידידותית, מה הבעיה בזה? אחרי הקמפיין האירוע הזה הסתיים. אחרי הקמפיין הזה לבוא ולומר אתה מקבל כסף זר, כסף ממשלתי זר זה כבר נהיה כמו קללה. לימים, אפילו חלק מארגוני השמאל התחילו להתהדר בכך שהם לא מקבלים כסף ממדינות זרות כי זה כבר נהיה חשוב לארגונים מסוימים בשמאל להוכיח שהם לא כאלה".
ש: אבל עדיין לא הצליחו לחוקק איסור של קבלת תרומות ממדינות זרות, או למסות באופן כבד תרומות כאלה, נכון?
מתן: "נכון, אבל עיקר ההישג היה בתיקון חוקי השקיפות של אותם ארגונים ועמותות. היום כל אזרח יכול להיכנס לאתר "גיידסטאר" ולראות בדיוק אילו מדינות ויישויות זרות תרמו לאיזה ארגון. זה אחד ההישגים הבולטים של את 'אם תרצו', ובזה גם עסק הספר שלי 'מדינה למכירה', במימון הזר לעמותות הפוליטיות בישראל".
ביולי 2022 הוציא פלג את ספרו "מדינה למכירה", שהתבסס על נתוני מחקרים שערכו בתנועת "אם תרצו". הספר עורר סערה, שכן הוא בפעם הראשונה ריכז את הנתונים הכספיים מדו"חות גלויים של העמותות השונות על היקף המימון העצום שמקבלות עמותות פוליטיות מממשלות זרות וגופים מדינתיים בחו"ל.
חשוב גם לזכור כי הספר ונתוניו למעה מתעדים תקופה של לפחות שנה וחצי לפני יציאתו, בתקופת הממשלה הקודמת ועוד לפני אירועי המחאה נגד הרפורמה המשפטית של הממשלה הנוכחית, שגם הן זכו למימון זר רב ואפילו מוגדל.
מסקנת הספר היתה מפתיעה, ולא בהכרח קשורה ישירות לנתונים המזעזעים שנחשפו בו: הספר קורא לתיקון בג"צ, המאפשר את חגיגת המימון הזר במדינה לארגונים פוליטיים, ובעצם מאפשר מעורבות של ממשלות זרות בפוליטיקה הישראלית. כאמור, הספר התפרסם לפני פרסום הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו השישית.
מתן: "בעצם מסקנת הספר כולו, שעוסק במעורבות של ממשלות זרות בישראל בהשפעה על התודעה הישראלית והשפעה על הפוליטיקה שלה, היתה שצריך לתקן את בג"צ. אני זוכר רק את ויכוח עם העורכים של הספר, ששאלו אותי 'איך אתה כותב ספר של מדינות זהות ובסוף אתה אומר שהמסקנה היא לתקן את בג"צ? כאילו המסקנה לא קשורה לתוכן של הספר'… עניתי שבסוף הכל קורה בבג"צ, בג"צ הוא בעצם הפירצה בגדר, בג"צ מאפשר את זה ונותן גושפנקהא לממשלות הזרות להשפיע. הוא זה שנותן להם להיכנס, הוא מזמין אותם".
ש: אבל חוץ משקיפות שחשפה את הארגונים והמימון הזר שלהם, איזו עוד השפעה היתה?
מתן: "אמנם מיסוי של תרומות של מדינות זרות עוד לא עבר, כי זה נפל בבג"צ, אבל למשל הטבות של שירות לאומי בארגונים שעיקר מימונם ממדינות זרות נשללו. פעם יכולת לעשות שירות לאומי בארגון כמו 'בצלם', היום כבר לא. זה הישג ישיר של 'אם תרצו'. נתניהו הגביל חלק מהחקיקה, כדי לא לעצבן את האמריקנים למשל.
עם הקמת הממשלה הנוכחית וייזום הרפורמה המשפטית על ידי השר יריב לוין, קמפיין אנרכיסטי מאורגן וממומן היטב פרץ בישראל, עד שנגדע בשבעה באוקטובר עם פריצת מלחמת "חרבות ברזל". מתן עוד לא יודע לתת מספרים על היקף המימון של ממשלות זרות במחאה האלימה נגד הרפורמה, אבל מעריך כי היא משמעותית, גם אם ישנו היקף דומה של תרומות פרטיות מהארץ ומחו"ל למאבק הזה.
מתן: "אנחנו פשוט עוד לא יודעים, כי רק בימים אלו מתחילים לעלות הדו"חות של 2023. אבל אנחנו נדע בהמשך. אין לי ספק כי גופי התעמולה, אלה שעוסקים בחיילי צהל, אלה שעוסקים בהכפשת מדינת ישראל, היו מעורבים במאבק ברפורמה. וגם ארגוני קרן חדשה רבים כמו 'עומדים ביחד' וכל מיני כאלה היו שם, אבל היה שם גם מימון פרטי כבד ביותר. היו פה קרנות גרמניות מעורבות, יועצים אירופאיים. הייתה פה מעורבות זרה מאוד משמעותית, אין שום ספק, הכל ישב על התשתית של הארגונים הזרים, אבל גם הרבה קרנות פרטיות. היה פה הרבה תחכום במימון".
ש: איך אתה מפרש לעצמך את מה שקרה בשבעה באוקטובר בהקשר הזה של המעורבות הזרה בישראל?
מתן: "זה אסון של מפגש של ארגוני תעמולה עם בג"צ… הרי בסוף מי שמחק את הפרימטר בגדר זה ארגונים שעתרו לבג"צ, ארגונים שעתרו לבית הדין הבינלאומי ויצרו לחץ משפטי ולחץ מדיני כדי להקטין את הפרימטר זה, פלוס מערכת משפטית שמאלית גם בתוך הצבא. תוסיף לזה את מהומות הרפורמה, ואז רואים שזה תוצאה על תוצאה. עוד לפני המלחמה והרפורמה, אני מראה בספר איך קו ישיר עובר בין העתירות לבג"צ או מעורבות בית הדין הבינלאומי בהאג נגד צהל כרסם את הפרימטר עד רמה כזאת שבראל חדריה שמואל הי"ד בסוף קיבל כדור בראש בגלל אותה פעילות".
ש: ולמה הרפומה לא הצליחה? הממשלה לא באה מוכנה לאירוע?
מתן: "צריך להפריד בין הציבור לבין הפוליטיקאים. הארגונים מהחוץ פרלמנטרים כמו אם תרצו, קוהלת, התנועה למשילות ודמוקרטיה, ועוד ארגונים רבים הצליחו לשכנע את הציבור הישראלי שאת בג"צ צריך לשנות, שבאמת יש כאן דיקטטורה של בג"צ ואת זה צריך לשנות. אז בא יריב לוין בתוכנית שלו של איך לשנות, כלומר הארגונים החוץ פרלמנטריים הצליחו לשכנע את הציבור ולרתום אותו לסוגיה. מי שהחטיא את הגול זה לא הארגונים החוץ-פרלמנטריים, זה יריב לוין, הוא החטיא את הגול, הוא לא הצליח.
"הוא לא הצליח כי החברה הישראלית היא מאוד מגוונת ומאוד מורכבת. אני יכול להגיד לך שאם מנחם בגין היה מנסה להעביר את הרפורמה המשפטית האליטה השמאלנית לא הייתה עולה ברגל מקרב לירושלים ברגל, אלא היו באים בטורי שיריון. פשוט היום הקצינים בדרגת מ"פ כבר לא יתם. בעוד 20 שנה הם יעלו בקלנועיות, אבל בינתיים האליטה הזאתי מאוד מאוד חזקה היא רוצה לשמר את כוחה היא מוכנה לעשות את הכל כדי שזה יקרה".
"זו אליטה עם תודעה של 'אדוני הארץ', תסתכל על 'אחים לנשק', זה בדיוק הפרופיל של האחוס"ל שעליו דיבר ברוך קימרלינג בזמנו, על האשכנזי הסוציליאסט הלאומי. אבל זו שירת הברבור שלהם. להם אין מה להפסיד, אל מול הדמוגרפיה המאוד ברורה של ישראל, ולכן הם מוכנים לשרוף הכל. לימין שיש לו עתיד, רוצה את המדינה היהודית, ולכן הוא נזהר מאוד שלא לשרוף הכל".
ש: מה זאת אומרת, הימין נזהר?
מתן: "בקלות בזמן חסימת הכבישים היו יכולים להתפתח תגרות ועימותים עם אותם אלו שישבו במכוניות ועמדו בפקקים, שהם בכלל תומכים ברפורמה. אבל האליטה בדרך החוצה. צריך לעשות הכל, להראות להם את הדרך החוצה, בלי שיסגרו את האור עלינו. זה בעצם הדבר הכי חשוב. הם באמת, הם מוכנים לכל, אתה צריך לראות איך אתה 'הורג את זה ברכות' איך אתה לא נכנס איתם לשפיכות דמים, זה קרב מוחות. בסוף המספרים הם לטובתנו. הם לטובת אלה שרוצים מדינה יהודית, אז צריך באמת להגיע לנקודות קצה, אבל באמת להימנע בכל הכוח משפיכות דמים כי אתה גם ככה מנצח. אתה רק צריך להחזיק מעמד".
השבעה באוקטובר היה נקודת מפנה בשביל הרבה מאוד ישראלים. מנקדות מבטו של מתן, זו גם היתה קריאת השכמה לדור שכבר נחשב אבוד מבחינת הלאומיות והמסורת היהודית. "אני חושב שקודם כל השבעה באוקטובר איפס את השעון, כלומר בזמנו טען היסטוריוסוף מוסלמי מאוד מאוד מפורסם בשם איבן ח'לדון. שדיבר על הדור החמישי בתור הדור שאיתו קורסת כל הציביליזציה מול דור ראשון של ציביליזציה אחרת חזקה ורעבה יותר… אבל בשבעה באוקטובר הדור שלנו קיבל כזאת כאפה והטראומה היא כל כך חזקה ואנחנו שרדנו אותה ולכן זה יצר פה דור מאוד מאוד מחושל, מאוד מאוד חזק, מאוד מאוד לא לוקח את הדברים כמובן מאליו, מוכן להילחם עד הסוף כדי לשמור על קיומה של מדינת ישראל.
בנוסף לכך, גם. זה עוד יותר דחף לילדי החברה הישראלית כדי להתייהד. רואים את זה בפצ'ים של המשיח אצל כל החיילים, הייתי ב-240 ימי מילואים ובכל הגזרות, מעזה היה ועד לבנון, ואתה רואה בקרב החיילים את הצורך לשים את הציצית ולשים בפצ' של משיח ומניין אף פעם לא חסר, מעולם לא היה דבר כזה".
ש: אז אתה אופטימי?
מתן: "כן, רק צריך להחזיק מעמד מול פרפורי הגסיסה של האליטה. האליטה לא רוצה ממשלה ימנית בישראל וממשל ימני בארה"ב. הם יעשו הכל כדי להפיל את הממשלה. אנחנו צריכים להיאבק בזה בכל הכוח, בכל העוצמה, אבל להיות חכמים מספיק כדי לעשות את זה בלי שפיכות דמים, בלי להרים יד על אף אחד. צריך להרוג את הדבר הזה ברכות, לא להרים יד על אף אחד ופשוט לנצח אותם".
עם כל הדיבורים על עסקת חטופים חדשה, חזרנו לעסקת החטופים הקודמת למקרה יוצא דופן בו נחטפו אח ואחות שהיו יחד במסיבת הנובה – מיה ואיתי רגב, שנחטפו יחד וגם השתחררו בהפרש של ארבעה ימים בסבב העיסקה הראשונה בסוף 2023. אילן רגב (56), משחזר: "זה גיהנום שאני לא מאחל לאף אחד. צריך להחזיר את יתר החטופים בכל מחיר – המדינה תדע לטפל בכל המחבלים שהיא תשחרר אחר כך"
את הספר כתב וערך עמנואל בן סבו, עורך "אינדקס העמק והגליל" לשעבר. הספר הביוגרפי המרתק מספר סיפור ציוני של אהבת הארץ, מנטישת העושר החומרי באיראן ועד ההגעה לארץ המובטחת, הלוא היא ארץ ישראל והגשמת חלום הדורות של המשפחה
שני ערבים תושבי עין-מאהל נעצרו לאחר שתועדו במספר מקומות בעמקים ובצפון נוהגים באופן מסוכן ופרוע. הרכב עצמו נתפס בסמוך לעיר רמאללה וחולט על ידי המשטרה. המשטרה: "פעילותנו נגד סוג עבירות זה מבוצעת בכל המישורים, לרבות תגובה מהירה ונוכחות מתמדת"
מסיבת הטבע התקיימה כמובן ללא אישורי בטיחות מהרשויות וללא אבטחה כראוי, בהיותה בלתי מורשית. המשטרה: "מארגני מסיבות יכולים לבדוק אישור כדין לאירועים מול מוקד 100 של המשטרה"
משרד החקלאות הטיל סגר ברדיוס 10 ק"מ מהלולים הנגועים. המועצה האזורית מגידו: "יש להימנע ממגע עם העופות הנגועים או הפרשותיהם"
תקציב רמת ישי לשנת 2025, כמו גם קיצוץ תקציבי לשנת 2024, אושרו פה אחד במליאת המועצה המקומית, כולל בתמיכת שלושת חברי האופוזיציה מסיעת "רמה". כמו כן אושרו 1.7 מיליון שקלים נוספים לשדרוג מבני ציבור. יו"ר האופוזיציה הירשפלד השיג בתקציב מימון לתנועת הנוער העובד והלומד וכן להכנת בני נוער לצה"ל, והצביע בעד התקציב. אוברלנדר: "העברנו תקציב הכולל לא מעט בשורות"
